מאמר בשלח

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה - אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ" בואו נכנס קצת לנעליים של בני ישראל ונרגיש מעט את מה שהם הרגישו.

נדמיין שאנחנו בארץ שלנו - ארץ ישראל, ושולט כאן רודן מאוד אכזרי שיכול לעשות כל שעולה על רוחו – אין דמוקרטיה, אין משטרה, אין בית משפט, אין למי להתלונן, ולפי מצב הרוח שלו – הוא יכול להרוג את מי שהוא רוצה ללא מפריע.

אנחנו קמים בבוקר, שותים את הקפה שלנו ובשעה 8 מתחיל היום שלנו – איך הוא מתחיל?

איך שהרודן רוצה. איך הוא נגמר? איך שהרודן רוצה. מה יהיה במהלך היום – מה שהרודן מחליט.

אנחנו עבדים וכל המהות שלנו זה לעבוד בשבילו, לעשות את מה שהוא דורש ואין לנו פתחון פה בנידון.

הילדים שלנו, הנשים שלנו, החברים שלנו, המשפחה שלנו – כל מי שאנחנו מכירים ואוהבים - נמצא בדיוק באותו המצב. אלו החיים שלנו.

חברים, מצרים זה בדיוק כמה שעות נסיעה מפה.

אז בני ישראל עבדים, ואחרי שפרעה חוטף 9 מכות לא קלות בכלל, במכה העשירית והכי קשה הוא מחליט לשחרר אותם מהסבל, מהמכות, מהחיים המרים, מהעבודה הקשה – סוף סוף חופש: "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה וכו', וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי...!" כשהם יוצאים ממצרים, זו לא הייתה יציאה שלמה במאה אחוז – למה?

תחשבו רגע - אלו היו החיים שלהם. עבדות – זה מה שהם מכירים.

לעזוב את מה שאנחנו מכירים זה צעד לא פשוט בכלל גם אם זה גורם לנו לסבל.

מצד אחד הם רוצים להשתחרר מעבדות לחירות – הם רוצים את החופש, אבל זה ממש לעקור את כל מה שהם מכירים ולהתחיל הכל מחדש, וזה מה שהם עושים – עוקרים את החיים שלהם ויוצאים ממצרים.

ואז מה קורה? פרעה מתהפך.

"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה....וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ....וַיִּקַּח שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם"

פרעה התהפך לגמרי ואסף את כל הצבא הכי חזק שלו – סוסים ומרכבות, כדי להחזיר אותם לעבדות.

"וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל....וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ" –

הגיעו אליהם.

בני ישראל עם כל מה שיש להם - עם הילדים, עם התינוקות, עם החמורים ועם כל החיים שלהם, שיחררו אותם מעבדות לחירות, סוף סוף חופשיים – פתאום הם קולטים את כל הצבא של מצרים מאחוריהם - סוסים, מרכבות, לוחמים, כלי נשק – הכל!

והם? ברגל. אתם מצליחים להבין את התמונה? פחד פחדים!

לא לשכוח שמדובר בפרעה – כמו שאמרנו - אין דמוקרטיה, אין בית משפט, אין בית דין עליון, אין ערעורים – מבחינתם - כשהם רואים את פרעה עם כל הצבא שלו, יש שתי אופציות: או שהוא בא להחזיר אותם להיות עבדים (שזה נוראי), או שהוא בא להרוג אותם כי הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה – אין משטרה.

אתם עומדים עם תינוק ביד אחת, שני ילדים קטנים מצד שני, כל הציוד שלכם איתכם, כל הצאן והבקר שלכם איתכם, השתחררתם מעבדות ועכשיו אתם חופשיים – פתאום אתם קולטים שאתם עומדים במדבר, מצד אחד ים - מצד שני פרעה עם כל הצבא שלו, והוא בא להחזיר אתכם לעבדות (לסיוט שהייתם בו) - או להרוג אתכם. מה הייתם עושים?

אנחנו דיי רגילים לחיים שאנחנו חיים, אנחנו דיי מרגישים בנוח לעשות את מה שאנחנו עושים למרות שלפעמים זה לא מה שבאמת היינו רוצים לעשות, ואנחנו יותר מפחדים מההרגשה שבאה עם השינוי החדש מאשר מהסבל של ההרגל הישן – מה שמוביל אותנו לחיות חיים שאנחנו לא כל כך רוצים, שבסוף בגיל 120, אם נסתכל אחורה על החיים שלנו – יהיו לנו יותר חרטות מאשר נקודות אושר.

אבל מה קורה אם אנחנו כן מבינים שאנחנו במקום לא טוב בחיים ואנחנו כן רוצים לעשות שינוי אבל אנחנו חוששים? יש בנו פחדים שאולי זה לא יצליח?

בני ישראל עומדים באמצע המדבר - מצד אחד ים ומצד שני פרעה עם כל הצבא שבא או להחזיר אותם לסיוט שהם היו בו – או להרוג אותם במדבר, ואז משה אומר להם: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ - הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם - לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ."

אם אתם עכשיו בדרך לשינוי שרציתם בחיים – "התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום" - היום אתם תראו את הישועה, אין לכם ממה לפחד – רק תבטחו בי (בקב"ה) וכבר תראו את הישועה!

מצרים זה האבטיפוס למקום צר, למקום לא נוח, להרגלים הלא טובים שלנו.

את המקום הצר הזה שאתם נמצאים בו היום, את ההרגשה הלא טובה הזאת שאתם מרגישים – אתם יותר לא תרגישו - "כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם - לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם".

אבל כל זה בתנאי אחד - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ!

אל תעצרו! אני יודע שהחיים קצת סוגרים עליכם, אני יודע שקשה לכם לראות קדימה, אני יודע שלא פשוט לכם לשנות הרגלים – אבל תמשיכו - אל תעצרו.

אבל מצד אחד אני רואה את כל הצבא של פרעה בא להרוג אותי – ומצד שני יש ים – לאן אני ממשיך?!

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה - מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ!" –

אל תעשו חשבונות אם תצליחו או לא.

אתם סומכים עליי? לא משנה מה אתם רואים – ים, צבא, שוטרים, חיים מרים, עבדות, מכשולים, פחדים, חובות – אני מאחוריכם - תמשיכו, אל תעצרו!

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ"