בלעם הרשע לימד אותנו מה זה באמת ביטחון בקב"ה

1. הקב"ה ענה לבלעם פעם אחת ברור: "לא תלך עמהם". לשאול שוב אחרי תשובה ברורה זה כבר חוסר ביטחון.
2. שם "אלוהים" הוא מידת הדין, שם "הוויה" הוא מידת הרחמים. ה"לך איתם" השני ניתן במידת הדין.
3. את המלאך שחסם את הדרך שלח שם הוויה, מידת הרחמים. המכשול בדרך הוא רחמים, לא עונש.
4. התעלמות מסימנים ברורים והתעקשות מובילות ברוב המקרים לנפילות כואבות, ורק אז שואלים "למה?".
5. כן, הקב"ה מכשיל אותנו בכוונה, ורק לטובתנו. לשחרר ולתת לו לנהל זה הביטחון האמיתי.

למה הקב"ה הכשיל בכוונה את בלעם הרשע, והאם יש מצב שהקב"ה מכשיל גם אותנו בכוונה? שימו לב: בלק שולח מלאכים לקרוא לבלעם הרשע שיקלל את עם ישראל. בלעם שואל את הקב"ה מה לעשות, והקב"ה עונה לו תשובה מאוד ברורה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם - לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא". זה עם קדוש אחי – אל תתקרב אליהם.

בלק לא מתייאש, והוא שוב שולח שליחים אל בלעם, ושוב בלעם מתייעץ עם הקב"ה. רק שהפעם הקב"ה אומר לו ללכת: "וַיֹּאמֶר לוֹ – אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם". אבל מה שמוזר כאן, זה שמיד אחרי שבלעם הולך כתוב: "וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים - כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ...". בגלל שבלעם הלך – ויחר אף ה'? רגע, לא הבנתי. הקב"ה, לא אתה אמרת לו ללכת? אז מה אתה כועס? מה, הקב"ה כביכול הכשיל את בלעם בכוונה? תפסו ראש.

הקב"ה מתגלה בעולם בשני שמות: שם "אלוהים" – זה מידת הדין, ושם "הוויה" – זה מידת הרחמים. שימו לב: בפעם הראשונה בלעם כבר קיבל את התשובה מהקב"ה שאין לו עסק עם עם ישראל "כי ברוך הוא", ובלעם העז כביכול לשאול פעם שנייה, למרות שהוא כבר קיבל תשובה. ובפעם השנייה הקב"ה ענה לו במידת הדין: "לך איתם". ואז: "וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יהוה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ".

אבל שימו לב מי שולח את המלאך: שם הוויה – מידת הרחמים, ולא מידת הדין. למרות שבלעם לא בטח בקב"ה ולא הקשיב לו בפעם הראשונה, ועל פי דין הוא חייב לקבל את הסטירה, הקב"ה שולח מלאך מתוך רחמים שיפריע לאתון וימנע ממנו ללכת. אבל בלעם? ממשיך להתעקש. ואז, כשנופל האסימון: "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' - חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי...".

חברים יקרים, הרבה פעמים אנחנו מקבלים סימנים ברורים מהקב"ה שלא משאירים שום ספק, ואנחנו בוחרים להתעלם מהם וממשיכים להתעקש. ברוב המקרים זה מוביל אותנו לנפילות חזקות וכואבות מאוד, ואז אנחנו שואלים את הקב"ה "למה?".

אז התשובה לשאלה "האם הקב"ה מכשיל אותנו בכוונה?" היא חד משמעית: כן. וזה מגיע רק מתוך רחמים ורק לטובתנו, למרות שאנחנו לא רואים את זה באותו הרגע.

אחים ואחיות שלי יקרים, אנחנו חייבים לבטוח בקב"ה בכל דבר, גם כשזה קשה. לפעמים אנחנו חייבים ללמוד לשחרר ולתת לו לנהל את העניינים, כי אין לי ספק שהוא יודע הרבה יותר טוב מה הכי טוב לנו.

ישתבח שמך ה' – שתהיה לכם בע"ה הרבה הצלחה!