נושא עוון – למה הקב"ה לוקח על עצמו את הטעויות שלך?

1. "נושא עוון" פירושו שהקב"ה נושא על עצמו את עוונות האדם, כי בלי זה העולם כולו היה כלה.
2. כל עבירה בוראת מלאך משחית, והקב"ה ברוב רחמיו מפרנס אותו בעצמו ומחכה שהאדם ישוב בתשובה.
3. הקב"ה יודע שתיכשל בניסיון, ובכל זאת נושא את האשמה כדי ללמד אותך מוסר: קח אחריות.
4. להגיד "טעיתי" זו תחילת דרך התשובה, וממילא מעבירים לך על הפשע.
5. כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו – בשני המקרים מי שלקח אחריות הרוויח.

ראש השנה דף יז.

רבי יוסי בר חנינא אמר: "נושא", שנאמר: "נושא עוון ועובר על פשע". רש"י מפרש: "נושא" – שהקב"ה מגביה כף מאזניים של עוונות. כלומר, במקרה של אדם בינוני במצוות ובעבירות, דהיינו מחצה על מחצה, הקב"ה מגביה לו את כף המאזניים של העוונות, וממילא כף הזכויות יורדת ומכריעה לזכות.

לעניות דעתי, כוונת הכתוב "נושא עוון ועובר על פשע" היא שהקב"ה נושא על עצמו את עוונותיו של האדם, ובכך מעביר לו על פשעיו כדי שלא יכלה מן העולם. ואם לא כן, היה כלה כל העולם כולו, כי מי הוא זה שאין לו עוונות.

אדם שעבר עבירה, בין במזיד בין בשוגג, ברא מלאך משחית. והדין הוא שמי שברא צריך לפרנסו, כדין הורה שהביא ילד לעולם. המלאך תובע את שלו ומבקש רשות להשחית, אך הקב"ה ברוב רחמיו וברוב חסדיו מאריך אפו ומפרנס את אותו המלאך בעצמו, אולי יחזור האדם שעבר את העבירה בתשובה.

וכאילו אומר הקב"ה: אני "אשם" (חס ושלום) בכך שפלוני עבר עבירה פלונית, מכיוון שאני זה שזימנתי לו את הניסיון שהוא לא הצליח לעמוד בו. על כן אני זה שיישא את העוון, אקח את האשמה עליי, ובכך אעבור לפלוני על העבירה שביצע.

תמיהה עולה בליבי: וכי הקב"ה אינו יודע שפלוני יעבור את העבירה, או שלא יעמוד בניסיון שהוא בעצמו שלח לו? והרי הקב"ה הוא זה שלבסוף יצטרך לשאת את עוונו ולפרנס את המלאכים שנבראו מחטאיו. אלא יש לומר שברור שהקב"ה יודע זאת, אלא שרצה ללמדנו מוסר.

אם טעית – תגיד "טעיתי!". זהו "נושא עוון" – אתה נושא את עוון עצמך. קח אחריות על מעשיך, ובכך אתה בדרכה של התשובה, וממילא ימחלו לך על עוונותיך – "ועובר על פשע". וכן אמר רבא: "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו", שנאמר: "נושא עוון ועובר על פשע". ועוד אמר רבא על אותו פסוק: למי הקב"ה נושא את עוונותיו? למי שעובר על פשע שביצעו נגדו.

שים לב מה יוצא מכאן. הקב"ה בעצמו מראה לנו את הדרך: הוא לוקח את האחריות על עצמו, ודווקא מתוך כך הוא מעביר את הפשע. ומי שמעביר על מידותיו, מי שמוותר על הכבוד שלו ולא נאחז בעלבון, זוכה שיעבירו לו על כל פשעיו. בשני המקרים, זה שלקח אחריות – הרוויח.

אז בפעם הבאה שטעית, אל תחפש את מי להאשים. תגיד "טעיתי", תישא את זה על הכתפיים שלך, ותראה איך דווקא שם מתחילה המחילה.