פרשת שלח - עצת המרגלים

שתי נקודות שישנו לכם את החיים כבר מרגע זה.

בפרשת המרגלים - הקב"ה מגלה לנו שתי נקודות עיקריות שישנו לנו את החיים, וזה מתחיל מהנקודה שכלב בן יפונה אומר: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר - עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ - כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" – אין בעיה! אנחנו יכולים לרשת את הארץ - ובקלות! ואז מגיעים – ושימו לב שהם לא אומרים שמות: "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ - לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ." הפחדנים וחסרי האמונה.

קודם כל שימו לב שכלב מדבר על הארץ, הוא מכוון מטרה - ולא מעניין אותו אם יש שם ענקים או לא: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ"! זה אפשרי להשיג את מה שאתם רוצים בחיים! פרו ורבו – ומילאו את הארץ – וכיבשוה!

ואז מגיע הסמרטוט שכל מה שהוא עושה זה - לחשוף את החולשות שלו - ולהציף פחדים שלא באמת קיימים, ובמקרה שלנו – התורה אפילו לא מעיזה להגיד את השמות של אלו שהוציאו דיבה – והם מתחילים לשיר לכם עם דמעות - ולהגיד: "וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ... אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" – "עזוב אחי...לא בשבילך...ניסיתי את זה...לא עובד...ההוא פשט רגל...עשיתי את הקורס הזה – הכל חארטה...." – ואתם? מקשיבים לאלו שכל החיים שלהם הם כישלון אחד גדול - מאמינים להם - ונשארים תקועים באותו המצב כל החיים שלכם - ויש כאלו שלוקחים את זה צעד אחד יותר מידי – ומתחילים להאשים גם את כל מי שסביבם במצב העגום שלהם: "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה - וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא....וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (העדר) - וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה - לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ" – דיי! באמא שלכם? חאלס! עושים בשבילכם ניסי ניסים כל יום, קורעים בשבילכם את ים סוף לגזרים, מוציאים אתכם מעבדות, הקב"ה הוציא אתכם מ-100% מהמצבים הקשים שהיו לכם עד היום - וזה מה שיש לכם לעשות? להתלונן?

שימו לב: סוג האנשים האלו - לא מפסיקים להאשים אחרים במצב שלהם – ולא משנה מה תעשו בשבילם – זה אף פעם לא מספיק! מי הכריח אתכם לצאת ממצרים? הרי יש לא מעט מעם ישראל שבחר להישאר שם. מי הכריח אתכם? ואחר כך הם בוכים שהקב"ה לא שומע אותם? ברור שהוא לא ישמע אותם – ולא רק שהוא לא ישמע אותם – הוא גם ילך לכיוון השני: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה - עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ" – מה לא מספיקים כל הניסים שעשיתי לכם? "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ - וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ"! אפילו הקב"ה מרים מיואש מהם! "משה, עזוב אותי – בוא נביא עליהם איזו מחלה - נשאיר אותם פה להירקב, ונהפוך אותך לגוי גדול".

תבינו – אנשים כאלו בחיים לא יתקדמו לשום מקום, והחיים שלהם תמיד יהיו וישארו חיים קשים מאוד - כי יש להם בדיוק את שתי האופציות שיש לבני ישראל: או להתקדם ולהכנס לארץ ישראל – או להישאר במדבר – ואלו בדיוק שתי האופציות שיש לנו עכשיו: או לקום – למצוא את התכלית שלנו בעולם ולחיות את החיים שאנחנו רוצים – או להישאר בדיוק איך שאתם היום, ולצערי יש לא מעט אנשים – שגם אחרי שמגישים להם פיתרונות מוכחים שעזרו לאלפי אנשים על מגש של זהב - ומראים להם ניסים בעיניים בלי סוף – הם בוחרים במודע להישאר במדבר – ולהמשיך להתלונן על המצב שלהם.

חברים, אני מודה ומתוודה שברור שזה קורה לכולנו, ואסור לנו לשפוט אחרים – כי אי אפשר לדעת מה הם עוברים בחיים - ואני מעיד על עצמי - שגם אני נפלתי ואני עדיין נופל וגם ימשיך ליפול - למרות שאני רואה וראיתי בעיניים ניסים מעל הטבע, ועדיין כשקורה לי משהו הכי קטן שלא מסתדר לי בהיגיון – נכנס בי חוסר אמונה שגורם לי להרהורים "אולי כדאי לי לחזור למצרים - למקום הנוח והעלוב הזה...". קח ואיתכם שני דברים חברים – אחד: צאו ממצרים גם במחיר של חנק! צאו ממצרים ותצילו לעצמכם את החיים – כי זה או שתצאו משם – או שתישארו שם. אין עוד אופציה. דבר שני: לא להתלונן. לא משנה מה קורה לכם בחיים - לא להתלונן - כי אפילו הקב"ה בכבודו ובעצמו לא יכול לסבול - ולא יכול להכיל - אנשים שכל הזמן מתלוננים. בע"ה הרבה הצלחה!