"וימת מלך מצרים" — ככה הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
- בני ישראל נאנחו והתפללו גם לפני כן, אבל רק כשהאמינו שהשחרור אפשרי, "ותעל שוועתם אל הא-לוהים".
- הקב"ה לא שכח את ברית האבות. האמונה של בני ישראל היא שהפעילה את הזיכרון הזה ואת כל השתלשלות הגאולה.
- מאמונה קטנה אבל חזקה יצאו עשר מכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף וקבלת התורה.
- "ה' צלך על יד ימינך": הקב"ה פועל כמו צל, ומה שאתם מאמינים שאפשרי, הוא מאפשר.
- רק כשמשהו נעשה אפשרי מבחינתכם בפנים, הוא נעשה אפשרי במציאות.
מצפים לילדים בע"ה? צועקים לקב"ה שישחרר את הפרנסה התקועה? נמאס לכם מהכלא שאתם תקועים בו? תקשיבו טוב: הנקודה הזאת פשוטה מאוד – אבל לא קלה בכלל. אם תצליחו לסגל לעצמכם רק את הדבר הזה, אני אומר לכם בלי צל של ספק שאתם תפתרו לעצמכם את כל הבעיות בחיים. לא יהיה משהו בעולם שלא תצליחו להשיג, ואני אומר לכם בשיא הרצינות: כל דבר בעולם יהיה מבחינתכם אפשרי.
"ויהי בימים הרבים ההם - וימת מלך מצרים - ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל הא-לוהים מן העבודה".
הפסוק אומר שבני ישראל עבדו בפרך במצרים, נאנחו מהעבודה הקשה וזעקו לקב"ה שיושיע אותם. לי אין ספק שהם כבר נאנחו בעבר, וזו לא הפעם הראשונה שהם נאנחים. יותר מזה, אין לי ספק שהם גם התפללו ורצו שהעבודה הקשה כבר תיגמר. אבל שימו לב חברים, יש פרט אחד שכתוב בפסוק הזה, והוא זה שהפעם הביא את הקב"ה כביכול להקשיב לצעקה הזאת ולהתחיל לפעול. וככה גם אנחנו יכולים.
אז מה שונות הפעמים שהם צעקו והתפללו והקב"ה לא שמע, מהפעם הזאת שהוא כן שמע, ולא רק שמע אלא גם הושיע אותם? תקשיבו טוב: כל הפעמים שבני ישראל צעקו, זעקו והתפללו לקב"ה, מלך מצרים היה בחיים. מבחינתם, כל עוד הוא בחיים, הסיכוי שלהם להשתחרר ממצרים הוא נמוך מאוד, ולכן היה להם מאוד קשה להאמין שזה יכול לקרות. אבל אז הגיעה הסיטואציה הזאת: "וימת מלך מצרים - ויאנחו בני ישראל מן העבודה...ותעל שוועתם אל הא-לוהים".
רק אחרי שמלך מצרים מת, הם שוב נאנחו. אבל הפעם, אחרי המוות של מלך מצרים, הם באמת האמינו שזה יכול לקרות. מלך מצרים מת, ואחרי שהוא מת הם אמרו לעצמם: "עכשיו יש לנו סיכוי!". ואז מה קרה? "ותעל שוועתם אל הא-לוהים".
"וישמע א-לוהים את נאקתם - ויזכר א-לוהים את בריתו - את אברהם את יצחק ואת יעקב".
מה, הקב"ה כביכול לא זכר את הברית שהוא כרת עם אברהם, עם יצחק ועם יעקב? מה, הוא באמת צריך שבני ישראל יצעקו אליו כדי להזכיר לו את הפרט הזה שהוא "שכח"?
שימו לב: האמונה של בני ישראל שהפעם להשתחרר זה אפשרי ומציאותי, היא שגרמה ל"ותעל שוועתם...", היא שגרמה ל"ויזכור את בריתו...", והיא שגרמה לכל השתלשלות האירועים שבאו כתוצאה מכך.
רק תשימו לב מה אנחנו יכולים לגרום מפעולה קטנה שבאה עם אמונה קטנה אבל חזקה מאוד. אחד – האמונה גרמה לזה שהתפילה עלתה אל הקב"ה. שתיים – האמונה "הזכירה לו" את ברית האבות שהוא כרת ("ויזכור א-לוהים את בריתו"). שלוש – הוא הביא עשר מכות עם אותות ומופתים שלא נראו לעולם. ארבע – הוא שחרר עם שלם מעבדות קשה במצרים, מאזור הנוחות. חמש – נס קריעת ים סוף. שש – קבלת התורה, וכל מה שמתרחש במדבר לאחר מכן, עד לרגע הזה ממש.
חברים, מה שהתחיל את כל המהלך המטורף הזה, מהעבדות במצרים ועד היום, זו רק האמונה הראשונה של בני ישראל שזה אפשרי.
אין לי ספק שהקב"ה שומע את התפילות. אבל מתי הוא שומע? רק כשאנחנו בעצמנו מאמינים למה שאנחנו אומרים ולמה שאנחנו מבקשים, גם אם זה לא הגיוני. "ה' צלך על יד ימינך" – הקב"ה הוא כמו הצל שלנו: "אתה מאמין? אני יכול לאפשר לזה לקרות".
רק כשנגיע למצב שאנחנו מאמינים שמשהו מבחינתנו אפשרי, הוא יהיה אפשרי מבחינתנו. כל עוד אנחנו צועקים ובפנים בטוחים שזה לא יקרה, הצעקה נשארת למטה. ברגע שאנחנו מאמינים באמת, היא עולה.
תחלמו בגדול, ותבחרו במודע לעשות שיפט לחיים שלכם כאן ועכשיו.
NEVO - הסוכן שיעלה אותך על הדרך לצאת מכל הבעיות בחייםהוא מאבחן במהירות למה החיים שלך תקועים וחסומים, ומייעץ לך בכל תחומי החיים: פרנסה, זוגיות, עסקים, פחדים, החלטות וכו' - 24/6 - מבלי לחכות לאף אחד.
☀️השיפט היומיצעד אחד קטן כל בוקר, עם אייל
🔴השידורים החייםבזמן אמת, עם שאלות מהקהל
