ארור הגבר אשר יבטח באדם: למה הפרנסה שלך קשה כקריעת ים סוף?

1. לכל נברא יש תפקיד ספציפי בתכלית של העולם, כמו לעובד בחברת הייטק. מי שלא ממלא אותו ואפילו לא מנסה להבין אותו, מבקש צ'ק בלי לעבוד.
2. הגמרא מסמיכה "לגוזר ים סוף לגזרים" ל"נותן לחם לכל בשר": הפרנסה נעשית קלה כשאתה קופץ למים כמו נחשון וממש את תכליתך.
3. עבודה היא משורש עבד, מי שעושה בשביל כסף ומפסיק כשהתשלום נפסק. מלאכה היא משורש מלך ומלאך, מי שעושה את שליחותו גם בלי תשלום.
4. ההבדל בין אדם למלאך הוא זכות הבחירה: מלאך לא יכול לוותר על שליחותו, והאדם בוחר כל בוקר אם לממש את תכליתו או לרדוף אחרי כסף.
5. מי שבוטח בבוס, בעושר או בכוחו במקום בבורא, ה' מסיר השגחתו ועוזב אותו ביד מי שבטח עליו, כדברי חובות הלבבות.

אם תהיתם למה יש לכם אין סוף צרות בחיים, למה יש לכם מינוס בחשבון הבנק, למה שום דבר לא זורם לכם כמו שצריך, ולמה יש בכם תחושה חזקה שהחיים שלכם תקועים במקום, אז תקשיבו טוב. אלו הסיבות לזה, וברגע שאדם מבין את זה ופועל באותו הרגע, כל החיים שלו משתנים באופן מיידי.

"אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ, וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ". הקב"ה ברא את העולם הזה בשביל תכלית ספציפית, ובתוך העולם הזה הוא ברא ברואים כמוני וכמוכם, שלכל נברא ונברא יש תכלית ותפקיד ספציפי בתוך התכלית של העולם.

להבדיל, זה כמו חברת הייטק. החברה הוקמה בשביל תכלית ספציפית, ובתוך החברה יש עובדים, שלכל עובד ועובד יש תפקיד ספציפי, ומילוי התפקיד שלו מממש ישירות את התכלית של החברה. אנחנו והעולם הזה זה בדיוק אותו דבר. לכל אחד ואחת מאיתנו יש תכלית ותפקיד ספציפי שאנחנו צריכים למלא.

אז איפה מתחילות כל הבעיות שלנו? ברגע שבן אדם בכלל לא מנסה להבין בשביל מה הקב"ה שם אותו כאן, מה התכלית שלו ומה התפקיד שלו, וכל מה שיש לו בראש כל היום זה איך אני עושה יותר כסף.

אמרנו מקודם חברת הייטק? תתארו לכם עובד נחמד מחברת ההייטק, שמגיע בשעה 9 בבוקר לחברה, מחתים כרטיס, נכנס ויושב בקפיטריה עד 18:00 בערב. ככה כל החודש. ואז, בסוף החודש, הוא בא לבוס לבקש את הצ'ק. בואנה י'חתיכת חוצפן, לא עשית כלום, לא מילאת את התפקיד שלך, ואפילו לא ניסית להבין מה אתה צריך לעשות, ובסוף אתה בא לבקש צ'ק?

לא רק שאנשים לא ממלאים את התפקיד שבשבילו הקב"ה שם אותם כאן, אלא הם אפילו לא עושים את המינימום של המאמץ לנסות להבין מה התפקיד שלהם כאן. אבל בסוף החודש? הם מרימים את העיניים לשמיים ומבקשים את הצ'ק. לא יעבוד חברים. זה בדיוק מה שגורם לכם לעבוד קשה מאוד בשביל הפרנסה שלכם!

כתוב בגמרא: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף", ונשאלת השאלה: מאיפה למדה הגמרא שהפרנסה קשה כקריעת ים סוף? עונה הגמרא: כי יש פסוק שאומר "לגוזר ים סוף לגזרים", וסמוך לפסוק הזה יש פסוק שאומר "נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו".

"מתי אני נותן לחם לכל בשר"? במילים אחרות, מתי הפרנסה שלך תהיה קלה ופשוטה? תשובה: "לגוזר ים סוף לגזרים"! כשאתה תקפוץ למים בדיוק כמו נחשון בן עמינדב, שבזכותו נקרע ים סוף, ותעשה את המקסימום שאתה יכול כדי לממש את תכלית החיים שלך, וללכת בדרך שאני ביקשתי שתלך בה.

כשתעשה את זה, אז לא רק שאני אקרע לך את הים ואתה תראה ניסים בעיניים, אלא גם תתפרנס בכבוד גדול ובלי מאמץ מיותר ממה שאתה אוהב לעשות, כי אני זה ששמתי אותך פה ואני זה שחייב לפרנס אותך! להבדיל, בדיוק כמו העובד בחברה שיקבל צ'ק בסוף החודש, כי הוא ממלא את התפקיד שלו.

אבל אנשים מעדיפים לעבוד קשה ולהישאר תקועים במצרים, ואת זה אני בחיים לא אצליח להבין! במקום שאנשים יממשו את תכלית החיים שלהם ויתפרנסו בקלות, הם מעדיפים כל היום לרדוף אחרי הכסף, שגם ככה, באיזה שהוא שלב בחיים, הוא מאבד את המשמעות שלו.

חברים, זה בדיוק מה שאני צועק כשאני מסביר מה ההבדל בין עבודה למלאכה, ובשני משפטים: "עבודה" היא משורש המילה עבד. עבד זה אחד שמכוון כסף. כל עוד משלמים לו, הוא בעבודה. מפסיקים לו את התשלום, הוא מפסיק לעבוד. בקיצור, עבד במצרים.

"מלאכה" מצד שני היא משורש המילה "מלך" ו"מלאך". מלך לא עובד. מלך עושה את מה שהוא רוצה, בוחר ואוהב לעשות, והתוצאה של מה שהוא עושה זה הרבה מאוד כסף בקלות. אבל אם נפסיק לו את הכסף, הוא לעולם לא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב.

איך אתם יכולים לדעת אם אתם עבדים? תשאלו את עצמכם שאלה אחת פשוטה: האם אתם תהיו מוכנים לעשות את מה שאתם עושים היום בעבודה שלכם, כל יום, כל היום, בלי הפסקה, כל החיים, מבלי שישלמו לכם שקל אחד אף פעם ומבלי שימחאו לכם כפיים בדרך? אם התשובה היא חד משמעית כן, אתם מלכים. אבל אם אתם מהססים בתשובה שלכם, או גרוע מכך, התשובה שלכם היא לא, אתם עבדים פר אקסלנס. קשה לאנשים להבין את העובדה שהם לא צריכים לעבוד בשביל כסף!

אגב, "מלאכה" זה גם שורש המילה מלאך. מלאך הוא יצור רוחני שנוצר בשביל שליחות ספציפית: רפאל לרפא, מיכאל למלחמה, גבריאל לדינים. ומה שיפה כאן, זה שגם בני האדם הם יצורים רוחניים שנוצרו בשביל שליחות ספציפית, וההבדל בין בני אדם למלאכים הוא שלמלאכים אין זכות בחירה. מלאך לא יכול לקום בבוקר ולהגיד: "היום אני לא עושה את השליחות שלי, היום אני הולך לעשות כסף במקום".

לבני אדם יש זכות בחירה, ולצערי הרוב הגדול של בני האדם קמים כל בוקר ואומרים: "היום אני לא מממש את התכלית שלי, ואני אפילו לא מנסה להבין מה התכלית שלי, אלא היום אני שוב הולך לנסות לעשות כמה שיותר כסף". ואז הוא לא מבין למה כל החיים שלו קשים מאוד.

חברים, הקב"ה אומר לנו בפשטות: "כל עוד אתה בוטח בי ומממש את התכלית שבשבילה שמתי אותך כאן בעולם, אני איתך ואני אדאג לך לכל מה שאתה צריך. אבל אם אתה לא בוטח בי, ואתה אפילו לא מנסה להבין ולממש את תכלית החיים שלך, תסתדר עם עצמך, ואל תבוא אלי בטענות". וזו בדיוק כוונת הפסוק: "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ, וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ". אתה בוטח בבוס שלך שיביא לך פרנסה? תסתדרו.

בדיוק כמו שרבינו בחיי אומר בספר חובות הלבבות: "מפני שאם האדם לא בוטח באלוהים, הוא בוטח במשהו אחר: או בעושרו, או בכוחו, או בחכמתו, או בבוס שלו וכדומה, ואם הוא בוטח במשהו אחר חוץ מהאלוהים, האלוהים מסיר השגחתו מעליו ועוזב אותו ביד מי שבטח עליו".

אז הנה מוסר ההשכל, ואני אומר אותו בפשטות: הפרנסה שלכם לא קשה כי העולם קשה. היא קשה כי אתם יושבים בקפיטריה ומבקשים צ'ק, וכי שמתם את הביטחון שלכם בבוס, בתלוש ובחשבון הבנק במקום במי שבאמת שם אתכם כאן. ברגע שתתחילו לברר מה התפקיד שלכם בעולם, ותקפצו למים כמו נחשון, הים ייקרע והלחם יגיע.

חברים, אם אתם יודעים שיש בורא לעולם, ומאמינים שהוא זה שבאמת אמור לזון ולפרנס אתכם, ומרגישים שיש בכם הרבה מעבר ללהיות עבדים בשביל פרוטות, אז תפסיקו לבטוח בבשר ודם ותתחילו לבטוח בו. תעשו את המלאכה שלכם, לא את העבודה שלכם, והשפע, הרוחני והגשמי, כבר ילך אחריכם.