למה הכסף לא מגיע? הכעס סוגר את הצפון

1. "מצפון זהב יאתה" ו"מצפון תפתח הרעה": השפע והכעס נכנסים מאותו שער. מי שפותח לכעס סוגר לזהב.
2. הרעה שמגיעה מצפון היא הכעס: "הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך".
3. לפני שהקב"ה שולח שפע הוא מכין כלי, והכלי נבנה רק על ידי ייסורים והתנגדות.
4. ניסיון הוא כמו רזומה: רוכשים אותו בעבודה קשה, וההתנגדויות של הבוקר הן חלק מהעבודה הזאת.
5. הבוקר הוא השער של היום. בוקר שנפתח בצעקות מתדרדר, והכסף הולך איתו.

כתוב באיוב: "מצפון זהב יאתה". כתוב במסכת בבא בתרא: "הרוצה להחכים ידרים, להעשיר יצפין". ועוד כתוב בירמיהו: "מצפון תפתח הרעה". שימו לב: גם הזהב וגם הרעה מגיעים מאותו כיוון, מהצפון. זה לא מקרה, ותכף תבינו למה.

מה זאת הרעה הזאת? הרמב"ן באיגרת המפורסמת שלו מביא את הפסוק: "הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך". הרעה היא הכעס. ולמה דווקא מצפון? כי השפע מגיע מהצפון, ומאותו שער שממנו נכנס השפע, נכנס גם הכעס. כשאתם פותחים את השער לכעס, אתם סוגרים אותו לזהב. לא משנה מה קרה, פשוט אל תתחילו לצעוק. כי ברגע שאתם מתחילים לצעוק, משם אתם רק מתדרדרים, וכמובן, הלך הכסף.

עכשיו תבינו את העומק. לפני שהקב"ה שולח לנו שפע לחיים, הוא חייב להכין לנו כלי כדי לקבל את השפע. ומה הדרך היחידה שבעזרתה הקב"ה יכול להכין לנו את הכלי? רק על ידי ייסורים, כי הייסורים הם הדבר היחיד שמחזק אותנו. זה מה שנותן לנו את הניסיון להתמודד עם השפע.

מה זה ניסיון? ניסיון זה כמו רזומה, קורות חיים של בן אדם. מה יש בקורות חיים? את הניסיון המקצועי שלו. איך הוא רכש את הניסיון המקצועי שלו? הוא שילם עליו, התאמץ והשקיע בשבילו עבודה קשה. רק על ידי עבודה קשה והתנגדות אפשר להרחיב את הכלי. הילד ששופך את השוקו, הפקק בדרך לעבודה, הלחץ של הבוקר, אלה לא מקרים שבאים להרוס לכם את היום. אלה ההתנגדויות שדרכן הכלי שלכם גדל. ומי שמגיב עליהן בכעס, שובר את הכלי בדיוק ברגע שהוא נבנה.

לכן קחו על עצמכם דבר קטן, שיעזור לכם מאוד להתגבר על הכעס ויהפוך לכם את היום להרבה יותר טוב: לא משנה מה קורה לכם בבוקר, לא משנה כמה אתם לחוצים להגיע לעבודה, לא משנה כמה הילדים משגעים אתכם, שופכים את השוקו על הרצפה, מציירים על הקירות או שוברים חפצים, לעולם אל תרימו את הטונים שלכם בבוקר, ולעולם אל תגיעו למצב של כעס בתחילת היום שלכם.

הבוקר הוא השער של היום. איך שאתם פותחים אותו, ככה היום שלכם ממשיך. בוקר שנפתח בצעקות הוא בוקר שסגר את הצפון, וכל מה שהיה אמור להגיע משם, לא יגיע היום. בוקר שנפתח בשקט, גם כשהכול מסביב רועש, הוא בוקר שהשאיר את השער פתוח. זה כל ההבדל בין מי שהכסף מגיע אליו למי ששואל כל החיים למה הוא לא מגיע.

אז מחר בבוקר, כשהשוקו יישפך, תזכרו: "מצפון זהב יאתה". הזהב שלכם עומד מאחורי הדלת, ורק הכעס שלכם יכול לנעול אותה. אל תנעלו.