זה מי שאני - מהבור לכסא של הקבה + הרצאה

מחיים ברצפה – לחיים בפסגה פתיחה – שקט, מבט חודר למצלמה, טון נמוך אך טעון היו לא מעט רגעים בחיים שלי שהרגשתי שהכל מתמוטט עלי. חלאס! אין לי יותר כוח – ולא פעם אחת עברה לי מחשבה בראש של: "למה אני צריך את כל זה? נעשה מעשה שיסיים לי את החיים – וחלאס עם הסבל הזה!".

חברים, לא מטאפורה, לא דימוי ולא דוגמה. תכל'ס - פיזית. בוא נסיים עם זה – וזהו!

אני זוכר את הפחדים, את החרדות, את הרגע שחצי מהפנים שלי פשוט הפסיקו לזוז וכמעט השתתקו לתמיד מרוב לחצים, מרוב חובות, ומרוב כל ההתעללויות שעברתי.

אתם יודעים מה זה לעמוד מול המראה ולראות את הפנים שלכם בוגדות בכם? זה הרגע שבו הגוף שלך אומר: 'דיי מספיק. אני יותר לא יכול לשאת את הכאב הזה'.

הלחץ של החובות שחונק אותך בלילה, הזיכרונות מההתעללויות שעברת, המכות והחרם הזה שיושב לך על הנשמה מגיל 10...הכל פתאום עולה ומתחיל לדחוף אותך לקצה.

גדלתי בלי שקל. אני מדבר איתכם על לאכול אוכל מהרצפה - פשוטו כמשמעו. עברתי חרמות שקרעו לי את הנשמה. לא היה לי גב, לא היה לי כסף, ולא הייתה לי מערכת חינוך שתומכת. אין לי בגרות, ספק אם יש לי 12 שנות לימוד. לפי הסטטיסטיקה שמציגים בעולם השיקרי הזה - הייתי אמור להיות היום כלום ושום דבר. פח אשפה אנושי.

העולם אוהב סטטיסטיקה, נכון? ברור – כי רק ככה העולם יכול לסמן אתכם!

"הילד הזה בא מרקע קשה, הילד הזה עבר חרם, הילד הזה בחיים לא יגיע לכלום" – אבל בפועל הסטטיסטיקה הזאת לא שווה ולא יודעת שום דבר – כי אין לה מושג מה היכולות של כל אחד ואחת מכם, ואין לה מושג מה קורה בתוך הלב של אחד שאין לו מה להפסיד.

הפסקה קצרה, מבט נוקב אבל תקשיבו לי טוב...

היום? מי שמחזיק אותי חזק – זה יוסף הצדיק.. אני מסתכל רק על יוסף הצדיק. כל פעם שאני פותח את פרשת ויגש ואני קורא אותה - אני מתפרק בבכי. אתם יודעים למה? כי יוסף הוא המודל לכל מי ש'אכל מהרצפה'. הוא נזרק לבור על ידי האחים שלו – האנשים שהוא חשב הוא יכול לסמוך עליהם, הוא עבר התעללות רגשית, הוא היה עבד, הוא היה בבית הסוהר במצרים – המקום הכי נמוך, הכי מלוכלך והכי חשוך בעולם!

תחשבו על יוסף בבור - בלי מים, עם נחשים ועקרבים, והאחים שלו – אלו שהיו אמורים להיות הגב שלו – זרקו אותו לשם והלכו לאכול לחם. אתם קולטים את רמת הבגידה? כמה מכם מרגישים שמי שסמכתם עליו זרק אתכם לבור? כמה מכם מרגישים שהחיים עשו לכם 'עוול'?

כמה מכם יודעים שיש בכם הרבה מעבר למה שקורה איתכם היום – אבל בפועל – זה לא משתקף בחשבון הבנק, זה לא משתקף בזוגיות וזה לא משתקף במציאות שלכם.

אני מסתכל על יוסף הצדיק כי בתוך הכלא, בתוך הכאב, ובתוך התחושה שהעולם סוגר עליו מכל הכיוונים - יוסף לא אמר 'אני מסכן', והוא לא אמר 'אין לי תעודות ממערכת החינוך המצרית'. הוא בנה את עצמו בתוך החושך! הוא לקח את הכאב והפך אותו לתוכנית עיסקית!

אני לא הראשון שעבר התעללות בתור ילד, אני לא הראשון שעבר חרמות בתור ילד, אני לא הראשון שגדל בלי כסף בכלל, אני לא הראשון שהיה בחובות גדולים, אני לא הראשון שאכל אוכל מהרצפה - ואני לא הראשון שהגיע למצב של כמעט שיתוק בחצי פנים מפחדים וחרדות - אבל אני כן יהיה אחד היחידים שיהפכו את ההתעללות ואת החרמות לספרים רבי מכר, את החובות ואת החרדות - לתהליכים שיוציאו אלפי אנשים מחובות ופשיטות רגל, ואת הפחדים לסרטונים עם מיליונים של צפיות!

אין תירוצים! אין! תפסיקו לבלבל לעצמכם במוח ולשקר לעצמכם בלי סוף! אין תירוצים!

יוסף לא ישב ובכה על הכותונת פסים שקרעו לו! הוא הבין שהכתונת הייתה רק תחפושת - ובבור הוא פגש את האמת שלו, וכשהוא עמד מול האחים שלו בפרשת ויגש, הוא לא בא לנקום בהם – כי נקמה זה לאנשים חלשים! הוא עמד כמו גבר – ובכה את החיים שלו החוצה, אבל הוא לא בכה דמעות של כאב והתמסכנות! אלו היו דמעות של כוח! של עוצמה – כי הוא ידע מי הוא ומה הוא רוצה מעצמו, וזו הסיבה שהוא אמר להם: 'לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים'.

הכאב שלכם? החרמות? החובות? זה לא מה שיעצור אתכם – זה מה שיבנה אתכם, אבל בתנאי שתחליטו את זה! מי שלא היה בבור לעולם לא ידע לנהל אימפריה. מי שלא אכל מהרצפה לעולם לא ידע להעריך את הפסגה!

מעבר לאנרגיה גבוהה – התקפה, עמידה, תנועות ידיים חדות תסתכלו עליי. לא עברתי קורס אחד מקצועי בחיים! בחיים שלי לא עברתי הכשרה מקצועית - אבל כן יש לי 5 תעודות של מייקרוסופט ששווים אתם יודעים בדיוק למה! אני מומחה סאונד, מומחה וידאו, מומחה גרפיקה, מומחה לבניית אתרים, מומחה לשיווק ברמה גבוהה מאוד – וכל מה שתביאו לי מתחום המחשבים – אני מפרק אותו בלי מאמץ. איך? בגלל שני דברים עיקריים: הראשון – לא עזבתי את הקב"ה גם כשאכלתי מהרצפה – וגם כשהיה לי יחסית הרבה כסף! והדבר השני – והלא פחות חשוב – זה בזמנים הקשים כשאכלתי מהרצפה - פיתחתי רעב ששום אוניברסיטה לא יכולה ללמד!

אתם מבינים מה זה רעב? האוניברסיטה תלמד אתכם תיאוריה – היא לא תלמד אתכם על עצמכם, על מי אתם ועל מה שאתם באמת מסוגלים לעשות!

אתם מבינים מה זה רעב? אני למדתי הישרדות! כשישבתי מול המחשב בלילות והפנים שלי כמעט משותקות מפחדים וחרדות – לא ישבתי ללמוד איך להרים אתר, להפיק סאונד או לערוך וידאו! ישבתי ללמוד איך אני מוציא את המשפחה שלי מהבוץ!

כשאני מרים קמפיין - אני לא עושה 'שיווק', אני נלחם על החיים שלי!

כשאני מצלם סרטון – אני לא מקריא טקסט שמישהו אחר כתב! אני מדבר על החיים שלי!

אני לא מחכה לאישור של אף אחד, ובטח ובטח שאני לא מחכה לאיזה מורה שעבר הסמכה של חצי שעה בתוך מערכת מושחתת כדי שיבוא ויתן לי ציון על מי שאני.

אני המורה של עצמי! אני המנכ"ל של הכאב שלי!

הבעיה של חלקכם כאן בשידור היא שאתם עדיין מחכים שמישהו יגלה אתכם.

אתם מחכים לאישורים מאנשים שבגלל שיש להם תעודות על הקיר - אתם מחשיבים לאנשים חכמים.

אתם מחכים שמישהו ילטף לכם את הראש ויגיד "מסכן, עברת חרם....עברת חיים קשים...".

חלאס! תסתכלו על יוסף! יוסף יצא מהבור ונהיה המשנה למלך בלי תעודות!

אתם יודעים מה ההבדל בין יוסף לבין שאר העבדים במצרים? כולם חיכו שהאדון יגיד להם מה לעשות. יוסף ניהל את הבית של פוטיפר כאילו זה הבית שלו! הוא לא היה עבד בראש, הוא היה מלך בראש עוד כשהיה בכלא! אתם רוצים להיות מנהלים? תתחילו לנהל את החיים שלכם עכשיו, בתוך החובות, בתוך הקושי! שם כל החיים שלכם מתחילים!

אל תהיו טיפשים ותחכו שהכל יסתדר – כי זה לא יסתדר! קחו אחריות ותתחילו עכשיו לסדר את זה!

שינוי טון – רגש עמוק, קול נמוך ורוטט יש לי אישה שהיא העמוד שלי. היא הסלע שלי בתוך כל הטירוף הזה. היא ראתה אותי ברגעים הכי נמוכים, כשהפחד כמעט גמר אותי, והיא לא הנידה עפעף. היא האמינה במלך שבי עוד כשהייתי בבור. ויש לי שלושה ילדים.

בכל פעם שאני מסתכל להם בעיניים, אני נשבע לעצמי: מה שאני עברתי – הם בחיים לא יעברו! החוסר שחוויתי הוא המנוע שגורם לי לקום ב-4 בבוקר ולטרוף את העולם. הכאב שלי הפך לשליחות שלי.

הבעיה של רוב האנשים כאן – זה שהם לא יודעים מי הם בכלל – או שהם יודעים "בערך" מי הם – אבל הם מפחדים לחשוף את זה החוצה כי הם דואגים מה אחרים יגידו עליהם!

הם לא מבינים שמי שהם – זה הכוח שלהם! זה הכסף שלהם! זה העושר שלהם! זו המוטיבציה שלהם – ואלו החיים האמיתיים! זו המשמעות וזו התכלית שלכם! להוציא את עצמכם החוצה!

המסיכה שיש עליכם עכשיו – אלו חיים של שקר אחד גדול שרק קובר אתכם עמו יותר בבוץ!

כשיוסף פוגש את אח שלו הקטן בנימין – במקום הוא התפרק. למה? לא כי הוא חלש! אלא כי הוא רואה את התמימות שהוא בעצמו איבד!

אני רואה את הילדים שלי ואני אומר: 'אני אהיה החומה שלכם' – ואין לי ספק שכל מי שיש לו ילדים – זה מה שרץ לו בראש כשהוא רואה אותם - אבל כדי להיות חומה - אני חייב להיות פלדה!

אני חייב להיות יהלום שאי אפשר לשבור – וכדי להיות יהלום – חייבים לעבור לחץ גדול, חום גבוה מאוד – וחיתוכים! כדי להפוך להיות יהלום – להפוך למשהו או מישהו מיוחד – צריכים לעבור באש שלפעמים צריכה לבוא בצורה של חרמות, פחדים ועוני - והבעיה היא – שאף אחד לא באמת מוכן להשקיע את מה שצריך להשקיע, ולעבור את מה שצריך לעבור - כדי להיות יהלום!

כולם רוצים להיות כמו כולם – ואף אחד לא רוצה להיות מי שהוא באמת, כי הוא לא חושב שמי שהוא באמת – זה באמת מספיק - ואני אומר לכם – זה מספיק! מי שאתם זה מספיק – אבל תהיו אתם!

פנייה ישירה לקהל – סגירה, טון סמכותי ומדרבן אתם מרגישים שיש בכם הרבה מעבר למה שקורה עכשיו? אתם מרגישים שאתם כלואים בתוך מציאות קטנה מדי?

הסיבה שאתם תקועים היא שאתם עדיין מתלוננים על ה'בור' שנזרקתם אליו. אתם עסוקים ב'מי עשה לי' ו'למה עשו לי'. תפסיקו להסתכל על מי שזרק אתכם לבור - ותתחילו להסתכל על איך אתם מטפסים החוצה והופכים להיות 'המשנה למלך' בחיים שלכם.

הכישרון שלכם הוא לא הבעיה, כי אין לי ספק שכישרון יש לכם בשפע! הבעיה שלכם היא שאתם פשוט לא מוכנים לחשוף אותו, כי כל היום אתם עסוקים ב"כמה אני ארוויח מזה", או "מה יגידו עלי".

תהפוך את החרם – לכריזמה! אם לא ספרו אתכם בכיתה – זו בדיוק הסיבה ללמה אתם חייבים לגרום לכל העולם להקשיב למה שיש לכם להגיד! תהפוך את החובות שלכם - לרעב למכירות!

אם אין לכם כסף בבנק – תהיו האנשים שסוגרים הכי הרבה עסקאות, כי אתם יודעים מה זה לחיות בחוסר! תהפכו את החרדות שלכם לדרישות בלתי מתפשרות מעצמכם!

אם הלב שלך דופק מלחץ – זה נקרא אנרגיה! קחו אותה ותהפכו אותה לעשייה מטורפת בלי מעצורים!

הפסוק אומר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה - ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ". למה יוסף היה איש מצליח? למה הקב"ה עזר לו? כי גם בבור וגם בכלא הוא היה עם הקב"ה! הוא היה מי שהוא בלי מסכות – והוא לא עזב את עצמו לשניה! לא בשביל כסף, לא בשביל אשת פוטיפר ולא בשביל כבוד!

גם כשהריצו אותו מהבור, העמידו אותו מול פרעה – ועכשיו הוא קיבל את ההזדמנות של החיים שלו לדבר עם מלך מצרים ולהגיד לו מילים שיעזרו לו אולי לצאת מהכלא – המשפט הראשון שהוא הוציא מהפה, זה: "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה"!

אני אותנטי עם עצמי - וקודם הקב"ה! אני לא עושה שום דבר!

"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"!

הכל זה הקב"ה!

הוא היה עם האמת שלו. הוא ידע שהנסיבות הן רק זמניות, אבל המהות שלו היא נצחית.

אל תיתנו לעבר שלכם לקבור את העתיד שלכם. העבר הוא בית ספר, הוא לא מאסר עולם! אני אכלתי מהרצפה – היום אני בונה אימפריות. אני לא מחכה למזל, אני מייצר אותו.

מה התירוץ שלכם?! שאין לכם כסף? גם לי לא היה! שאין לכם תעודות? גם לי אין! שכואב לכם? גם לי כאב, עד שחצי פנים קפאו!

צאו לדרך. אל תעצרו. התהליך כואב, התהליך מפרק, אבל הפרס בסוף? הוא מיליונים. הוא חופש. הוא המשפחה שלכם שחיה בביטחון. הוא הידיעה שאתה יוסף הצדיק של הדור הזה – אחד שקם מהעפר ומנהיג את כולם!

שיהיה לנו שידור של פעם בחיים. בואו נשבור את התקרה הזאת עכשיו! אני איתכם!"