למה אתם יודעים שמגיע לכם יותר - ולא עושים כלום? גלות מצרים לפי החסידות והזוהר

1. השעבוד האמיתי במצרים לא היה של הגוף אלא של הדעת: אדם שלא יודע מי הוא ומה הוא רוצה קל מאוד להפוך לעבד.
2. פרעה זה אותיות הפרעה. כל מי שמפזר לך את הפוקוס ומשאיר אותך קבור בעבודה עושה בדיוק את מה שפרעה עשה.
3. דיבור בגלות זה כשאתה מדבר את המילים של הבוס, חושב את המחשבות של הסביבה ומשכנע את עצמך שהכל בסדר.
4. מצרים מלשון מיצרים: לדחוס את האין סוף שבך לתוך תלוש משכורת ו"מה יגידו עליי".
5. אתה לא עייף פיזית, אתה מותש רוחנית. ניתוק מהתכלית מכניס אותך לקטנות דמוחין, שבה רואים רק איך שורדים את החודש.

הרבה אנשים יודעים שהם יכולים לחיות חיים הרבה יותר טובים מהחיים שלהם עכשיו, ועדיין קשה להם לעשות את השינוי הזה. קשה להם לפתוח את העסק שהם חולמים עליו, קשה להם להתפטר מעבודה שהם שונאים, קשה להם להגיד "לא" במקומות שהם יודעים שהם חייבים להגיד "לא", והם ממשיכים לסבול בשקט בחיים שהם לא באמת רוצים לחיות. והשאלה שלי היא: למה?

למה אנשים יודעים שהם יכולים לחיות חיים הרבה יותר טובים ממה שהם חיים עכשיו, והם לא עושים עם זה כלום? תקשיבו טוב: בקבלה ובחסידות יש מושג שנקרא "גלות הדעת".

אנשים בטוחים שגלות מצרים הייתה גלות פיזית. רק עבדות קשה, וזהו. וזו טעות נוראית.

רבי נחמן מברסלב אומר דבר מצמרר על מה שקרה במצרים. הוא אומר שהשעבוד האמיתי לא היה העבדות הקשה או העייפות של הגוף, אלא השעבוד האמיתי הוא השעבוד של הדעת. פרעה, באותיות קבליות, זה אותיות הַפרָעָה.

"באין חזון יפרע עם". אם אין דרך ברורה עם חזון, שום עם לא יכול להתקיים. התפקיד של פרעה היה לייצר הפרעה ותסבוכות בחיים ובדעת, ולפזר את הפוקוס של בני האדם, כדי שלא ידעו בכלל מי הם ומה הם רוצים מהחיים שלהם. כי כשאדם לא יודע מי הוא ומה הוא רוצה, קל מאוד לשלוט בו ולהפוך אותו לעבד.

עכשיו, פרעה זה בדיוק כמו היטלר ימח שמו, ולצערי זה בדיוק כמו הממשלות שיש לנו היום.

מה הייתה המטרה הראשית של פרעה? "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". כל המטרה של פרעה הייתה להשאיר את האנשים קבורים עמוק בעבודה, כדי שלא יהיה להם זמן לעצור, להבין מי הם ומה הם רוצים, ולחשוב בכלל על שינוי כיוון.

מה הייתה המטרה של היטלר ימח שמו וזכרו? בדיוק אותה המטרה. על ידי זה שהוא הפיל על היהודים עבודה קשה מאוד, הוא הביא אותם למצב שהם לא יכלו בכלל לחשוב על שום דבר אחר, חוץ מ"מה אני אוכל לארוחת צהריים" או "מה אני נותן לילדים שלי לאכול לארוחת צהריים". וזה בדיוק מה שהממשלות עושות: דואגות להפיל על האנשים כמה שיותר גזרות, להשאיר את האנשים קבורים כמה שיותר עמוק בעבודה, ואז אין להם בכלל זמן לחשוב על מי הם או על החיים שהם באמת רוצים לחיות.

בשורה התחתונה, כל המטרה היא לטשטש לכם את כל הרצונות, כדי שלא תדעו מי אתם ולא יהיה לכם בכלל זמן לעצור ולחשוב על מה שאתם רוצים. ותקשיבו טוב, כי ספר הזוהר אומר שכל זמן שבני ישראל היו במצרים, הדיבור היה בגלות. מה זה אומר שהדיבור היה בגלות? זה אומר שבן אדם איבד את היכולת שלו לבטא את העצמיות שלו ואת מי שהוא באמת, והוא כבר התחיל לדבר את המילים של הבוס שלו, לחשוב את המחשבות של הסביבה שלו, לעשות רק מה שאומרים לו, והוא משכנע את עצמו ש"הכל בסדר, ככה זה החיים".

בנוסף, תורת החסידות מסבירה שהקליפה הכי קשה של מצרים היא מֵצָרִים, מלשון מיצרים וגבולות. כל המנגנון של מצרים הוא לקחת את היכולות שלכם, את החלומות הכי גדולים שלכם, את הרצונות שלכם, את האין סוף שהקב"ה נתן בכם ואת המהות שלכם כאדם בוחר, ולהכניס אותם לתוך תבנית צרה של תלוש משכורת, של "מה יגידו עליי", ושל חיים קטנים ועלובים שלא שווים כלום.

חברים, אתם לא עייפים פיזית. אתם מותשים רוחנית. כשאתם מנותקים מהקב"ה, אתם מנותקים מהתכלית שלכם, וכשאתם מנותקים מהתכלית שלכם, המוח שלכם נכנס למצב שנקרא "קטנות דמוחין". קטנות דמוחין זה מצב שבו אתם מצליחים לראות רק את "איך אני שורד את החודש הזה", וכשאדם נמצא במצב הזה הוא מוותר באופן יזום על הרצונות שלו, על מי שהוא, ועל החיים שהוא באמת רוצה לחיות.

אז הנה התשובה לשאלה ששאלתי בהתחלה. אנשים לא עושים כלום עם החיים הטובים שהם יודעים שמגיעים להם, לא כי הם חלשים ולא כי הם עצלנים, אלא כי הם בגלות הדעת. מישהו דאג שלא יהיה להם רגע אחד לעצור ולשאול מי אני ומה אני באמת רוצה. וכמו שהיציאה ממצרים התחילה ברגע שהדיבור יצא מהגלות, היציאה שלכם מתחילה ברגע שאתם עוצרים, מנתקים לרגע מהרעש, ואומרים בקול את מה שאתם באמת רוצים מהחיים שלכם.

המוסר השכל פשוט: השעבוד האמיתי הוא לא בגוף, הוא בדעת. מי שיודע מי הוא ומה הוא רוצה, אף פרעה לא יכול להפוך אותו לעבד. תעצרו, תחזרו לקב"ה ולתכלית שלכם, ותתחילו לחיות את החיים שאתם בוחרים, אוהבים ורוצים לחיות. בעזרת השם, הרבה הצלחה.