אתה לא קבור, אתה נטוע: איפה נולדים הרעיונות המבריקים (על פי TD Jakes)

1. עסוק לא אומר פרודוקטיבי. כל ההמצאות הגדולות נולדו אצל אנשים שהיו להם רגעים לחשוב.
2. לימדו אותך להיות זרע טוב, אבל לא לימדו אותך לבדוק את האדמה. הסביבה קובעת כמה תצמח.
3. זרע בכפית חול לא יצמח. אם המקום שלך קטן מדי, אל תאשים את אלוהים, תחליף אדמה.
4. קבורה ושתילה נראות אותו דבר: שתיהן מתחילות בחפירה. ההבדל הוא שלזרע יש ייעוד. אתה לא קבור, אתה נטוע.
5. כל פירות החיים מגיעים מקשרים. אתה לא יותר מהיחסים שאתה בונה עם אחרים.

אנחנו כל כך עסוקים, שאנחנו כבר לא שמים לב שאנחנו בכלל לא פרודוקטיביים. עסוק לא אומר שאתה יוצר משהו. אם אנחנו רק מסובבים את הגלגלים ולא מקדמים שום דבר אמיתי, כדאי לעצור רגע ולחשוב על כל ההתקדמות הגדולה שהייתה בעולם: מנועי קיטור, טלפונים, מכוניות, חלליות. כל הדברים האלה נעשו על ידי אנשים שהיו להם רגעים לחשוב.

אנחנו זזים כל כך מהר, ואם יש לנו רגע חופשי אנחנו ישר על טוויטר, על פייסבוק ועל כל הדברים האלה. זה בעצם מוות של היצירתיות. ואני מאתגר אותך לחזור למדיטציה, ואם אתה אדם רוחני, תחזור לתפילה. ואם לא, פשוט תשכב רגע בלי לזוז, כדי לנקות את הראש ולהרפות.

תן לעצמך רגע להפסיק הכל. כי כל יום אנחנו מתחילים עם כל העומס של אתמול, שממשיך לתקוף אותנו גם היום. תשים פסיק בין כל זה, תעצור הכל, ותחווה את מה שאתה מסוגל לשמוע כשאתה פשוט שותק.

כל כך הרבה זמן אנחנו מתמקדים בללמד אותך להיות זרע טוב, ששכחנו ללמד אותך את כוחה של האדמה. אז כשיש בעיות עם האדמה, הזרע פשוט לא שם לב אליהן. אנחנו משנים ערוץ, אומרים "זה לא קשור אליי", עוצמים עיניים, כי לימדו אותנו להיות זרע טוב, אבל לא לימדו אותנו לשים לב לסביבה.

ובאמת, כל העניין נמצא בסביבה שלנו. מה הסביבה שלך? איפה אתה נמצא? האם אתה ממוקם נכון כדי לשגשג? המיקום שלך משפיע מאוד על השגשוג שלך.

להיות בסביבה תומכת זה כמו אני והאחות שלי. היא תמיד הייתה ההשראה שלי, תמיד עשתה לי רוח גבית, ואני לא זוכר פעם אחת שהיא קינאה בי. אז תסתכל על עצמך ועל הסביבה שלך, ואל תשכח: לא משנה כמה אתה זרע טוב, אם האדמה סביבך רעה, אם הסביבה לא תומכת, זה לא יעזור.

אם האדמה לא נכונה, זה ישפיע על איך אתה צומח. אפשר לגדול קצת, אבל אז הקוצים יצמידו אותך לאדמה, והאדמה לא תספיק כדי לתת מקום לשורשים. זה לא אלוהים שצריך להאשים, זו האדמה. אי אפשר לקחת זרע, לשתול אותו בכפית חול ולצפות שהוא יצמח. הוא יצמח רק אם תשתול אותו במקום רחב יותר, במקום שיכול להכיל אותו ולהתפתח יחד איתו.

אז איפה אתה נמצא היום? האם אתה נמצא במקום שיכול להוביל אותך למקום גדול יותר? או שאתה כל הזמן נשאר בתוך כוס תה, במקום עם מעט אדמה, מעט משאבים ואנשים קטני מחשבה שמונעים ממך להתפתח ולממש את הפוטנציאל שלך?

הגעת לפה כדי לגדול. אתה לא פשוט נזרקת לכאן כדי להיעלם. אתה כאן כדי להתפתח, ולפעמים כל זה צריך להגיע דווקא מהאדמה. שתילים לא גדלים סתם כך. הם צריכים מענה לצרכים שלהם, הם צריכים מים. אין סיכוי שהפוטנציאל יתגשם בלי מים.

וההשתלה עצמה נראית כמו קבורה. כדי לעשות את שני הדברים האלה צריך לחפור, וברגע שאתה חופר, שני הדברים מוסתרים מהעין. אבל לאחד מהם יש ייעוד ולשני אין. אתה קובר את המת כדי להיפרד ממנו, אבל אתה שותל זרע כדי שהוא יעבור שינוי, יתחזק, יגדל ויתפתח.

אז אל תתבלבל: כשאתה נטוע, אתה לא נקבר, אתה פשוט עובר שינוי. כל קושי שאתה עובר הוא לא סוף הדרך. כל פעם שעברת משהו קשה, תזכור: אתה לא נקבר, אתה נטוע, ואתה הולך לצמוח משם.

אם היית פעם במקום חשוך ולא יכולת לראות את הדרך שלך, תזכור: זה לא קבור, זה נטוע. זה רק חלק מהתהליך. ואחרי כל קושי, אתה הולך לצמוח חזרה חזק יותר.

ובסופו של דבר, כל זה קשור ליחסים. כל דבר בחיים קשור ליחסים: היחסים שלך עם אלוהים, עם עצמך, עם האנשים שמסביבך. אתה לא יכול להצליח לבד. כל פירות החיים מגיעים מתוך קשרים. בעסקים, בבית, בחיים, אתה לא יותר מהקשרים שאתה בונה עם אחרים.

וזה מוסר ההשכל: עצור רגע ותשתוק, כי הרעיונות המבריקים נולדים בשקט. תבדוק את האדמה שאתה נטוע בה, ואם היא קטנה מדי, תעבור למקום שיכול להכיל אותך. ואל תפחד מהחושך, כי מה שנראה לך כמו קבורה הוא לפעמים בדיוק השתילה.

תעצור, תבחר את האדמה שלך בכוונה, ותשקיע בקשרים שסביבך. ואז, בזמן שלך, תראה את השפע מגיע.