דלג לתוכן המרכזי
הפורטלאמונה

אבחנך על מי מריבה: למה הישועה מגיעה רק אחרי שעשית הכל?

מאמר · 2 דק' קריאה
הכאב
אתה בצרה, מתפלל וקורא לעזרה, והתשובה לא מגיעה. אתה מרגיש שנחנקת ולא מבין למה הקב"ה שותק.
הפחד
שתעשה ותתאמץ ותמשיך, ובסוף תישאר בלי מים, בלי ישועה, ובלי שום היגיון להמשיך.
החלום
להיות אדם שאי אפשר לעצור, שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב והקב"ה איתו בכל צעד.
מה לוקחים מכאן
  1. הפתרון לרוב הצרות נמצא בידיים שלך: הקב"ה שולח עזרה, שליחים וגלגל הצלה, והשאלה היא אם אתה תופס אותם.
  2. הסדר בפסוק מדויק: קודם "אבחנך על מי מריבה", ורק אחר כך "אענך". הבחינה קודמת לישועה.
  3. הבחינה היא תמיד במצב שנראה לא הגיוני, כמו אין מים במדבר. שם מתברר אם הרצון שלך אמיתי.
  4. לא מרים ידיים זה לא מספיק. צריך להמשיך להתקדם קדימה בלי לעצור, גם כשאין סיבה טבעית להאמין.
  5. מי שעובר את השלב הזה הופך לאדם שאי אפשר לעצור, והקב"ה איתו בכל צעד.

יש שלב אחד בחיים של בן אדם, שאם הוא מצליח לעבור אותו – הוא הופך להיות בן אדם שאי אפשר לעצור. כל מה שהוא ייגע בו יהפוך לזהב, והקב"ה יהיה איתו בכל צעד שהוא עושה. על השלב הזה אני רוצה לדבר איתך היום, כי הוא מסתתר בפסוק אחד בתהילים.

"בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחׇנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה".

לצערי, רוב החיים של רוב האנשים מלאים בצרות, ייסורים ובעיות. ולצערי היותר גדול – רוב האנשים לא יודעים שהפתרון לכל הצרות האלו נמצא אצלם בידיים. הקב"ה שולח עזרה, שולח שליחים, שולח גלגל הצלה – והאדם ממשיך בשלו כשהוא נחנק. הפסוק מלמד אותנו מי הוא האדם שהקב"ה עונה לו: זה האדם שלא מרים ידיים. אבל לא סתם לא מרים ידיים, אלא לא מרים ידיים וממשיך להתקדם קדימה בלי לעצור.

תקרא את הפסוק עוד פעם, ותשים לב לסדר. "בצרה קראת ואחלצך" – כשאתה בצרה ואתה קורא לי, אני עונה לך. אבל מתי אני עונה לך? "אבחנך על מי מריבה" – אחרי שאני בוחן אותך, כמו שבחנתי את בני ישראל במי מריבה. שם, במדבר, עם ישראל עמד מול מצב שנראה לגמרי לא הגיוני: אין מים. אין שום פתרון שנראה לעין, ואין שום סיבה טבעית להאמין שיהיה. בדיוק שם הייתה הבחינה.

וזה בדיוק השלב שדיברתי עליו בהתחלה. כשתחזיק מעמד במצב שנראה לא הגיוני, כשאין מים ואתה בכל זאת ממשיך ללכת, לעשות, להתפלל ולא לעצור – רק אז אני עונה לך. למה רק אז? כי זה מוכיח לי שאתה באמת רוצה. מי שנעצר ברגע שנגמרת ההיגיון, מראה שהוא רצה את הדבר רק כל עוד הוא היה נוח. מי שממשיך גם כשאין מים, מראה שהרצון שלו אמיתי, ולרצון אמיתי הקב"ה עונה.

הרוב מסתכלים על הצרה שלהם ושואלים למה הקב"ה לא עונה. הפסוק הופך את השאלה: הקב"ה כבר שלח את העזרה, את השליחים ואת גלגל ההצלה, והוא מחכה לראות אם תעשה הכל מהצד שלך. הבחינה היא לא עונש, היא השער. רק אחרי שעברת אותה, כל מה שתיגע בו יהפוך לזהב, כי אז אתה כבר אדם שאי אפשר לעצור.

אז בפעם הבאה שאתה בצרה ונראה לך שאין שום היגיון להמשיך – תזכור שזה בדיוק הרגע שבו בוחנים אותך. אל תרים ידיים, ואל תעצור. תעשה הכל, עד הסוף, ותיתן לקב"ה להוכיח לך שהוא עונה למי שבאמת רוצה.

קראתי
שתף לזיכוי הרבים!וואטסאפטלגרםפייסבוקXמייל

הצעד הבא שלך

הצעד שלך
זהה צרה אחת שאתה עומד מולה עכשיו ושנראית לך לא הגיונית לפתרון. במקום להרים ידיים, תגדיר את הצעד הבא שאתה יכול לעשות מהצד שלך, ותעשה אותו היום בלי לעצור, גם כשלא רואים מים.
מדיניות פרטיות · תקנון ותנאי שימוש · ביטולים והחזרים · עוגיות · הצהרת נגישות · הבהרה ואחריות
אייל שטרית · SHIFT · הדרך לתכלית החיים שלך
כל הזכויות שמורות · כניסת מנהלים
שאלון שישים לך את כל האמת בפנים!כל התשובות ללמה החיים שלך תקועים · ללא עלות

אנו משתמשים בעוגיות הכרחיות לתפקוד האתר. בהסכמתכם נשתמש גם בעוגיות סטטיסטיקה ושיווק. מדיניות העוגיות