SHIFT 2 - מתוך הספר - תכלית

אחת הסיבות העיקריות לנפילות שמובילות להתרסקויות בחיים של אנשים, היא שיש משהו בעולם הזה שהם אוהבים יותר מאת עצמם, ואני מסביר: אנשים משקיעים את הרוב הגדול של הזמן והכסף שלהם בצוואר ומטה, ואת הראש הם משאירים שיתפתח לבד.

יותר מזה, אנשים משקיעים כל כך הרבה בללמוד קורסים, ללמוד תארים וללמוד מקצועות, והם לא מבינים שכדי להצליח עם כל המקצועות הללו - הם חייבים להלביש את המקצועות הללו על בסיס יציב וחזק.

על חכמה מפותחת ועל אופי בלתי מתפשר.

להלביש את הלימוד המקצועי על יציבות נפשית. רוחניות חזקה. מידות מתוקנות.

לפני שאנחנו רצים ללמוד מקצוע, אנחנו חייבים קודם כל להיות אנשים יציבים שיכולים להכיל את המקצוע.

להיות אנשים שלא נשברים מכל רוח קלילה. אנשים שלא נופלים ולא מתערערים בגלל דעות של אנשים אחרים.

מכיוון אחר, אנשים אוהבים כסף יותר מאת עצמם, אז הם לומדים מקצוע שהם חושבים שהוא יכניס להם כסף.

יכול להיות שהמקצוע הזה יכניס להם כסף, ויכול להיות שלא, אבל אם אנחנו אנשים שלא יודעים כיצד להכיל את הכסף הזה, לא יודעים כיצד להתמודד עם המהמורות שהכסף והדרך יביאו איתם, לא יודעים איך לחיות באיזון הנכון והדק שבין המרדף אחרי הפרנסה לבין מה שאנחנו באמת אוהבים לעשות בחיים והחיים שאנחנו באמת רוצים לחיות - אז יגיע השלב שבו החיים יניחו בפנינו שתי אופציות:

או שלעולם לא נצליח להשיג את הכסף הזה ואז כל החיים שלי יהיו חיים קשים וכואבים, או שסיכוי גבוה מאוד שאם כן הצלחנו להשיג אותו - אז הכסף הזה יהיה הסיבה לנפילה הכואבת ביותר שלנו, ולחיים ריקים מתוכן שמלווים בתחושת ריקנות קשה.

מדברים איתי לא מעט מיליונרים, שבלשון המעטה – הם מפוצצים בכסף, ובאופן מפתיע – כולם אומרים את אותו הדבר: "יש לי הכל בחיים, אבל אני מרגיש שאין לי כלום".

במילים אחרות, הם לא עסוקים בלמממש את עצמם ואת מי שהם, אלא הם עסוקים בלעשות כסף ולכן הם שוכחים את עצמם, וכשאדם שוכח את עצמו (למרות שיש לו הרבה כסף), יגיע שלב בחיים שלו שהוא יתחיל לחוש תחושות ריקנות וחוסר משמעות קשות מאוד.

"יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קהלת ה' יב').

לענייננו, דוגמה נפוצה מאוד:

הדעה של אדם שמכוון כסף, אומרת לו שכדי להרוויח כסף - צריך לפתוח עסק או להקים חברה מצליחה.

מאותו הרגע, כל ההוויה שלו, כל המציאות שלו, כל המחשבות שלו וכל הפעולות שלו - מכוונות לפתיחת העסק או להקמת חברה, אז הוא נרשם ללימודי עסקים.

יש סיכוי שזה הכיוון הנכון בשבילו, אך אם הוא לא אחד שידע להתמודד עם המהמורות שיופיעו מולו בעולם העסקים, סביר להניח שזה מה שישבור אותו בדרך, אבל הסתברות גבוהה מאוד - שזה ממש לא הכיוון הנכון בשבילו, מסיבה פשוטה:

כל מה שהניע אותו, זה כסף.

כסף אצלו זו הנגיעה שמכסה את ההיגיון.

כל נקודת הפתיחה שלו, כל החשיבה שלו וכל ההתקדמות שלו - מכוונים רק כסף, וכשיופיעו מולו תקופות קשות שבהן לא כל כך נכנס כסף, סבירות מאוד מאוד גבוהה שהוא ירים ידיים ויפרוש, וגרוע מכך: המוח של כל אדם עלי אדמות, מסוגל לחשוב על דברים מדהימים ולהמציא המצאות מדהימות שמשנות את העולם, אבל אם כל החשיבה של אותו האדם תהיה מכוונת רק כסף, אז הוא בידיים שלו - מצמצם את החשיבה שלו למקום צר וקטן מאוד, ובוודאות הוא לא ינצל את יכולות החשיבה ואת החכמה שלו כמו שצריך. הוא לא יממש את עצמו.

אדם שכל ההוויה שלו נגועה בכסף - חוץ מכסף, אין באמת משמעות למה שהוא עושה.

אין רגש, אין חיבור בעבודה, אין כוונה ואין מטרה נעלה יותר מכסף.

אין לב בעשייה, ובלי לב בעשייה - אין לעשייה הזאת קיום, וכל העשייה שלו נשענת רק על כסף, ואני למדתי בעל כורחי, ש"רחמנא ליבא בעי". (תרגום: הקב"ה רוצה את הלב שלנו, בכל מה שאנחנו עושים - כולל בעבודה).

"אהבה שתלויה בדבר, בטל הדבר - בטלה האהבה".

פרומו קטן: לאלו שרוצים להרוויח הרבה יותר כסף בחיים שלהם, בהמשך הספר אתן את המתכון הוודאי שיגדיל לכם באופן משמעותי את הפרנסה.

* אחים ואחיות שלי, זה לא פסול לרצות כסף - וזה אפילו מבורך, אבל אל תביאו את עצמכם למצב שאתם אוהבים כסף, עסקים או כל דבר אחר לפני שאתם אוהבים מספיק את עצמכם. ואם אתם אוהבים את עצמכם - אז תוכיחו את זה על ידי מעשים, ותשקיעו את כל כולכם רק בעצמכם.

בהעצמה ובפיתוח האישיות שלכם.

ואם אתם כמוני, שואלים: "זה לא קצת אגואיסטי לדאוג רק לעצמי?", אז התשובה פשוטה מאוד:

זה ממש לא אגואיסטי, אלא להפך.

כדי לעזור נפשית לאדם אחר, לעודד, להרים ולפרגן - אנחנו קודם כל חייבים שיהיה בנו כוח נפשי חזק שבעזרתו נוכל לסייע לאחרים.

כדי ללמד אנשים אחרים חכמה מסויימת, אנחנו קודם כל חייבים שתהיה בנו החכמה הזאת.

כדי לתרום כספים לצדקה, אנחנו צריכים קודם כל שיהיה לנו כסף (אבל המטרה היא לתרום הרבה ולא רק כסף).

כל המטרה שאנחנו דואגים לעצמנו, היא רק כדי שנוכל בע"ה - לדאוג לאחרים.

אם הקנקן שלנו ריק, לא יהיה לנו מהיכן למלא כוסות של אנשים אחרים.

זה נקרא מטרה נעלה יותר, ובע"ה - התפילה בסוף הספר תבאר את הכל, אבל זה לא הזמן שלה - אז אל תדלגו אליה עכשיו. תקראו אותה אחרי שסיימתם לקרוא את הספר.

- אחים ואחיות יקרים, אני לא מאחל לאף אחד להגיע למצב של חוסר אונים. למצב שאין אופציה אחרת. למצב שרוצים לעשות שינוי משמעותי - אבל חס ושלום זה כבר בלתי אפשרי, כי אם אדם מגיע למצב שהוא באמת כבר לא יכול - זה לכל החיים.

עכשיו יש לנו 2 אופציות. תנצלו את זכות הבחירה שלכם.

* הדבר הראשון בעולם שלך זה לא לימודי האקדמיה שלנו ולא התואר שיש לנו.

הדבר הראשון בעולם שלנו, זה אנחנו. זה החלום שלנו.

על מה אנחנו חולמים?

לאן אנחנו שואפים להגיע?

מי אנחנו שואפים להיות?

מה אנחנו רוצים להשיג בחיים?

מה הקב"ה עדיין מראה לנו בדימיון שלנו?

למה אתה עדיין מפחדים? ממה?

למה אנחנו עדיין לא מעיזים לקחת את הסיכון, ומדלגים מעל מה שאנחנו פוחדים, לפני שכל החיים יתמוטטו עלינו, ונמצא את עצמנו ברגעים האחרונים של החיים שלנו, שוכבים על מיטה ומחכים למות?

למה שלא נקום עכשיו, נעשה את הצעד הזה, ונגלה מהי באמת הסיבה הקב"ה שם אותנו כאן ועדיין מחזיק אותנו כאן בעולם הזה?

למה אנחנו עדיין נתלים על העבודה שאנחנו לא באמת אוהבים?

הרי אנחנו יודעים בוודאות שיש בנו הרבה מעבר למה שאנחנו היום!

אנחנו יודעים שיש בנו פוטנציאל שאנחנו לא באמת מנצלים ולא מוציאים מהכוח אל הפועל, רק בגלל שאנחנו מפחדים.

אנחנו יודעים שאנחנו יכולים להשיג הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, בגלל שאנחנו יכולים להיות הרבה יותר ממי שאנחנו עכשיו.

כנראה שנזכיר את זה שוב בהמשך, ואני חייב להזכיר את זה שוב:

את כולנו לימדו את האימרה הארורה הזאת "תסתפק במועט".

זו אמרה לא נכונה.

אנחנו לא צריכים להסתפק במועט, אנחנו צריכים לשמוח במועט - אבל לא להסתפק!

לעולם לא להסתפק!

כל נברא בעולם שואף לצמוח, לגדול ולהתפתח. זה טבעי וזה תקין.

זו מהות החיים. להתקדם.

עלינו לשאוף באופן קבוע ליותר ממה שאנחנו.

אם אתם ספורטאים בתחום הריצה, אתם תמיד תשאפו לרוץ מהר יותר.

אם אתם אנשי מכירות, אתם תמיד תשאפו למכור יותר.

אם אתם אנשי רוח, אתם תמיד תשאפו ליותר חכמה.

אנחנו צריכים לשמוח ממה שיש לנו וממה שאנחנו, אבל לעולם לא להסתפק בזה.

אם עכשיו אנחנו חיים מחודש לחודש, ממשכורת למשכורת, כשנגיע לגיל 65 ונפרוש, הם יתנו לנו שליש מהמשכורת שעכשיו גם ככה קשה לנו לחיות ממנה, ועם זה הם ישלחו אותנו למות בכבוד.

זו התוצאה של אי לקיחת אחריות, וזו התוצאה של מי ששם את החיים שלו בידיים של מישהו אחר, ולא לוקח שליטה מלאה על מסלול החיים שלו.

כל אחד חייב להשקיע את כל כולו ואת כל הכוח שלו, לחפש ולמצוא באמת למה הקב"ה הביא אותו לעולם ולמה הוא שם אותו כאן.

ואני חייב להגיד לכם למה אנחנו חייבים לקחת את הסיכון:

תנסו לחשוב על דוגמא אחת שהקב"ה עזב אותנו ולא הושיע אותנו מהמצב שהיינו בו.

פעם אחת שהוא לא הציל אותנו מהצרה שהיינו בה.

אם הוא לא משך אותנו מהצרה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, הוא מושך אותנו ממש ברגע זה.

איך אני כל כך בטוח?

כי אתם קוראים את הספר הזה עכשיו.

אתם עדיין בחיים.

אם הוא לא היה רוצה אותנו כאן, כנראה שלא היינו קמים בבוקר.

הסיבה היחידה שהתעוררנו היום בבוקר, היא בגלל שהוא עדיין רוצה אותנו כאן, ויש לו תכניות אחרות בשבילנו. אז למה לא ללכת ולראות מה הוא הכין לנו לחיים האלה?

למה לחיות את החיים שלנו כמו עבדים?

למה לחיות את החיים שלנו כאילו אנחנו חייבים למישהו משהו?

אלו החיים שלנו!

תשחררו את עצמכם!

תסמכו על הקב"ה שהוא הכין לכם משהו הרבה יותר גדול ממה שאתם חושבים שאתם יכולים להכין לעצמכם.

תשחררו את עצמכם ולכו לראות מה החיים צופנים לכם!

אל תתנו לחיים לעבור, ואם אתם צריכים עוד חיזוק אחד, תקפצו לבית אבות ותגלו שהחרטה העיקרית, הגדולה ביותר ואולי אפילו היחידה שתהיה משותפת לכולם היא:

"יכלתי לעשות משהו אחר ולא עשיתי".

"החרטה הגדולה והכואבת ביותר שתהיה לנו, היא לא על דברים שעשינו בחיים - אלא על דברים שלא" * "השינוי הגדול מגיע בדיוק ברגע שאדם מפסיק להשקיע על עצמו, ומתחיל להשקיע בעצמו".

באנו לעולם עירומים, ונעזוב אותו עירומים.

באנו לעולם חלשים, ונעזוב אותו חלשים.

באנו לעולם ללא כסף, ונעזוב אותו ללא כסף.

אפילו במקלחת הראשונה שלנו, מישהו רחץ אותנו וכך גם תיראה המקלחת האחרונה.

לאחר מכן הוא שם אותנו במדבר ודאג להוריד לנו מן מהשמיים כדי שנוכל להתקיים, וביחד עם המן, הקב"ה הוריד עוד בקשה/דרישה שבאה בחיבור מלא עם המן: להאמין.

מי שהאמין, המן ירד לפתח האוהל שלו, ומי שפחות - היה עליו להשקיע מאמץ כדי להגיע אליו.

בדיוק כמו שקורה היום.

ישנם אנשים שעוסקים במלאכה, ממלאים את התפקיד שלשמו הקב"ה שם אותם בעולם - ומתפרנסים מזה בכבוד ובשפע רב, ויש כאלו שרק עובדים קשה כדי לשרוד בעבודה שאליה הם התרגלו. (יש הבדל מהותי מאוד בין 'עבודה' ל'מלאכה', ועליו נפרט בהמשך).

העובדה שמחר אנחנו יכולים למות, מחזירה אותנו בדיוק למקום הזה.

אנחנו עדיין ערומים, אנחנו עדיין חיים במדבר, עדיין אוכלים מן שיורד מהשמיים, ואנחנו עדיין חייבים להאמין כי אין לנו ברירה אחרת, וכל מה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים מסביבנו - אלו לא יותר מכמה דימיונות שיחלפו במהירות. "היינו כחולמים" (תהלים קכ"ו).

איך שלא נסובב את זה, כולנו בסוף נגיע למצב שאנחנו נהיה חייבים להאמין, ואם אנחנו "דוחים" את זה, יש סיכוי טוב שחס ושלום יגיעו סיטואציות שלא ישאירו לנו ברירה ויכריחו אותנו לחזור ולהאמין.

תרימו את הראש, אתם רואים בניינים וכבישים נכון? יופי.

מה היה לפני שהיו בניינים? אוהלים, מדבר ו...אמונה. כי לא הייתה לנו ברירה אחרת.

ומה קורה עכשיו?

הבניינים, הכבישים, הקניון והמאפיה שאנחנו רואים, מסיחים את דעתנו מהמדבר ומורידים אותנו ברמת האמונה, אבל בפועל - אנחנו עדיין חיים במדבר והמן עדיין יורד מהשמיים.

זה שיש כבישים, קניונים ומאפיה, זה לא אומר שזה לא במדבר.

במקום לישון ומסביבנו יש אוהל, אנחנו ישנים ומסביבנו יש בלוקים.

במקום לרכב על חמור, אנחנו נוהגים בתוך ערימה של פח.

זה אותו הקב"ה, זו אותה המציאות וזו אותה ההנהגה.

אנחנו לא צריכים אוהלים במדבר ועמוד ענן עם ברקים על הר סיני כדי לחיות באמונה ולהבין שזה הכוח החזק ביותר שאנחנו יכולים לסגל לעצמנו.

אל תתנו לרעש של מה שקורה סביבכם או לרעש של הדעות של מי שסביבכם להשתיק את האמונה שלכם, הדעות שלכם או את האמת הפנימית שלכם.

לחיות במציאות הנוכחית זה ממש כמו לחיות במדבר. במדבר חייבים אמונה. במדבר חייבים לבטוח בקב"ה שהוא זה שמנהיג אותנו באופן קבוע, הוא זה שמכוון, הוא זה שמשפיע - וכל מה שהוא עושה בשבילנו - זה הכי נכון והכי טוב לנו גם אם אנחנו לא רואים את זה כרגע, כי מצד שני - מצרים זה מקום העבודה.

מצרים זה איזור הנוחות הקשה. מצרים זה שעבוד שקשה לצאת ממנו, ולמרות הקושי הרב שיש בו, משום מה אנשים שואפים וכמהים לחזור לשם ולסיים את חייהם בעבדות.

"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם" (שמות יד' יא')

"זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (במדבר יא' ה')

"וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד ב'+ ג')

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א' ט').

* אני באופן אישי עדיין חי במדבר, עדיין אוכל מן מהשמיים ואומר עליו תודה, עדיין מתפלל לאבא שיבוא איתי לכל מקום שאליו אני הולך, ואני ממליץ לכולם לחיות בצורה הזאת.

הזמן שלנו מוגבל. אסור לנו לבזבז אותו בלחיות חיים שקריים, וכמובן שחס ושלום לא להגיע למצב שאנחנו חיים חיים של מישהו אחר.

שאלו פעם את הרבי מליובביץ' מה דעתו על אלו ש"מתחפשים לדתיים" ומגיעים פעם בשנה לבית הכנסת ביום כיפור, וכל שאר השנה הם מבלים במקומות שהם לא צריכים לבלות.

ענה להם הרבי, שההפך הוא הנכון.

במהלך כל השנה, אותם האנשים מתחפשים לאנשים אחרים שחיים חיים שלא מתאימים למהות האמיתית שלהם, ורחוקה מהאמת הפנימית שלהם, ופעם בשנה ביום כיפור - הם מורידים את המסיכות שהיו עליהם כל השנה, ומתנהגים כמו שהם באמת צריכים להתנהג.

לצערי זו המציאות הקבועה של רוב האנשים.

הרוב הגדול של האנשים חיים חיים של אנשים אחרים.

הם לא באמת אמיתייים עם עצמם, לא אומרים את מה שהם באמת חושבים ולא פועלים פעולות לפי מה שהם באמת מאמינים.

הם מסתירים את ה"אני אמיתי" שלהם מאחורי מסכה, ולצערי אין אותנטיות בינם לבין עצמם. עצוב מאוד.

אחים ואחיות שלי, תאזרו אומץ, קחו אמונה ותתחילו ללכת אחרי מי שאתם, אחרי האינטואיציה האמיתית שלכם, אחרי התכלית שלכם בעולם ואחרי החיים שאתם באמת רוצים לחיות.

זו הדרך הטובה ביותר לחיות חיים מאושרים ומלאים במשמעות.

התכלית, החולי והרפואה "כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים.

וְהִנֵּה הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך, חַס וְשָׁלוֹם - אֲזַי הִיא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לַחֲזר לְשָׁרְשָׁהּ וּמַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיך עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם עַל יְדֵי שֶׁנֵּחֱלָשׁ כּחַ הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְמַלֵּא רְצוֹנָהּ, כִּי הִיא רוֹצָה רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּך הוּא.

וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל יְדֵי רְפוּאוֹת - הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁזֶּה הָאָדָם יָכוֹל לָכף עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶך תַּאֲוָותוֹ וּרְגִילוּתוֹ כִּי הוּא מֻרְגָּל בַּאֲכִילַת לֶחֶם וּשְׁאָר מַאֲכָלִים, וְעַכְשָׁו כּוֹפֶה תַּאֲוָותוֹ וּמְקַבֵּל רְפוּאוֹת וְסַמִּים מָרִים בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּתוֹ.

וּמֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהוּא יָכוֹל לָכף תַּאֲוָותוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית, עַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו כִּי הִיא מְצַפָּה שֶׁיָּכף תַּאֲוָותוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַך."

(ליקוטי מוהר"ן - תורה רסח').

במילים פשוטות אומר רבי נחמן מברסלב, שאין טעם לחיים של אדם אם הוא לא חי חיים עם תכלית ברורה לחיים.

והוא מוסיף ואומר, שהחולי והחולשה שבאים לאדם, הם בגלל שאין האדם פועל מתוך התכלית שלשמה הוא בא, וכן, לכל אדם יש את היכולת לשנות את ההרגלים שלו ולהתגבר על התאוות וההנאות הרגעיות והחולפות כדי לשנות לעצמו את החיים.

במילים אחרות, אין אדם בעולם שאין לו את הכוח לעשות שינוי משמעותי בחיים שלו.

* לכל אדם בעולם יש תפקיד ברור ותכלית ספציפית שרק הוא צריך למלא.

אם יש סדר - יש מסדר.

אם יש בריאה - יש בורא.

אם יש בורא שברא וסידר את כל מה שמסודר בעולם - החל מעצים, צמחים, חול, אוקיינוסים, חיות, בני אדם וכו' - אז יש מטרה ותכלית לכל הסדר הזה, ומעבר לכך - יש מטרה ותכלית לכל נברא ונברא בנפרד.

חברה מעמידה מהנדסים, מעצבים, מתכנתים, אנשי שיווק, אנשי מכירות, מכונות ואנשי ייצור כדי לייצר מחשב עם תכלית.

שום חברה בעולם לא תייצר מחשב ללא תכלית (סתם בשביל הכיף).

העולם נברא בשביל תכלית מסוימת שאליה הוא יגיע בסופו של דבר.

נקרא לה לצורך העניין "התכלית הכללית".

כל הברואים שאנחנו רואים בעולם נבראו לשם אותה התכלית.

חוץ מכל הברואים שאנחנו רואים בעולם, הבורא ברא גם את האדם.

מצד אחד, לכל אדם יש תפקיד בתוך כל התכלית הכללית, ומצד שני לכל אדם יש תכלית באופן פרטי, וכדי שאדם יוכל למלא את תפקידו בצורה טובה ונכונה - עליו לשאוף כל חייו למלא את התכלית הפרטית שלו, כי רק בעזרת מילוי התכלית הפרטית שלו, הוא שותף מלא עם הקב"ה בתכלית העולם, ויתרה מכך - רק בדרך זו הוא יוכל למלא את תפקידו כראוי, להרגיש שלם עם מה שהוא עושה, ולבסוף גם עם חייו.

אדם שמרגיש חסר, אדם שמרגיש חוסר משמעות או אדם שמרגיש שאין לו מילוי בחיים - זה פשוט אדם שלא פועל לטובת התכלית שלו ואין לו מטרה ברורה לחיים.

בפשטות: אין לו את ה"למה".

כדי שהאדם יוכל ללכת בכיוון הנכון לו בחיים, ולמלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר, הקב"ה נתן לאדם כלי שנקרא 'סולם ערכים', וע"י סולם הערכים הזה, יִקָּבְעוּ לאותו האדם כל הכישורונות המולדים, הרצונות והשאיפות שלו.

כל אדם קיבל כישרונות, רצונות ושאיפות משלו בשונה מאחרים.

כל אחד נמשך על ידי דברים אחרים.

אחד המרכיבים העיקריים שמניעים אנשים מצליחים היא תשוקה, ותשוקה מגיעה ברגע שאנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים ואוהבים לעשות - ולא, יש הרבה מאוד דברים שאנחנו חושבים שאנחנו אוהבים ושאנחנו נמשכים אליהם, אך אנחנו חייבים לדעת להפריד בין התאוות החולפות והריגעיות לבין מהשאנחנו באמת אוהבים לעשות.

לא סתם הקב"ה מבקש מהאדם דבר אחד ועיקרי, שעליו נשענות כל שאר הבקשות:

"רחמנא ליבא בעי".

הקב"ה רוצה את הלב שלנו. תן לי את הלב שלך. בכל מה שאתה עושה.

[כמובן שהלב צריך להיות בשליטה, ועלינו לדעת כיצד לשלוט ברגשות שלנו ולא לתת להם למשוך אותנו למקומות לא טובים ("ולא תתורו אחרי לבבכם")].

אתם מתפללים? תכניסו את הלב שלכם לתפילה.

אתם מדברים? תכניסו את הלב שלכם לשיחה.

אתם עובדים? תכניסו את הלב שלכם לעבודה.

בכל פעולה שלנו עלינו להכניס את הלב שלנו, כי זה המנוע העיקרי שאיתו נוכל באמת להתקדם.

איך מצליחים למצוא מה מוסיף לנו את אלמנט התשוקה לחיים?

איך אפשר להגיע למצב שבו אדם עושה את מה שהוא אוהב בחיים?

כדי שאדם יוכל למלא את התכלית הפרטית שלו - במילים אחרות -

כדי שאדם יממש את הפוטנציאל הגלום בו, הוא חייב להיות מחובר באופן רציף לערכים הגבוהים ביותר שלו, וכדי להיות מחובר כמו שצריך לערכים הגדולים שלו, הוא חייב להביא את עצמו ואת החיים שלו לרמת ביצועים כמה שיותר גבוהה באופן קבוע.

כדי לממש זאת, עלינו להיות בעלי משמעת עצמית גבוהה (נפרט על זה בהמשך), ולבצע פעולות שמקדמות אותנו לעבר התכלית שלנו בעקביות באופן יומי.

במילים אחרות - עלינו לחיות חיים בהתפתחות תמידית ורציפה. באופן קבוע.

לחיות באופן קבוע 'חיים בביצועים גבוהים'.

איך אפשר להגדיר "אושר" במילה אחת? התקדמות.

רק התקדמות קבועה וחיזוק הכלים הרוחניים שלנו – יובילו אותנו לחיים של שפע רוחני וגשמי - ולחיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.

"וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" תבינו – רק כשאדם מממש את זכות הבחירה שלו כל יום – רק אז הקב"ה נכנס לפעולה ודואג לו לשאר הצרכים הגשמיים שלו.

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" – גם פה חייבת לבוא פעולה לפני שהקב"ה מכלכל אותנו.

"השלך" זו פעולה!

(כאן אני מדבר על זכות הבחירה) * תכנית פעולה לשלושה ימים – להפוך לבלתי ניתנים לעצירה!

הולכים להפוך את שלושת הימים הקרובים לנקודת המפנה של החיים שלכם.

אל תחשבו. אל תדחו. פשוט תעשו.

בכל יום יש לכם משימות פשוטות וברורות, והן לא בגדר המלצה—אתם עושים אותן או שאתם נשארים במקום לנצח.

🔴 יום 1 – המיינדסט של מנצחים

💡 מטרה: לשבור את התירוצים, להשתיל בראש שלכם את המיינדסט של אנשים בלתי ניתנים לעצירה.

המשימות להיום: ✅ 1. חשיפת השקרים – לכתוב את כל התירוצים שלכם על דף.

מהם כל הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם שמגבילים אתכם?

🔸 "אין לי זמן."

🔸 "אני לא מספיק טוב."

🔸 "אני מפחד להיכשל."

🔸 "אני לא יודע מאיפה להתחיל."

🔸 "זה קשה מדי."

תכתבו הכול. בלי לייפות, בלי ללטף, בלי לחסוך. האמת חשובה.

✅ 2. מחיקת התירוצים – להפוך כל תירוץ לכלל פעולה!

על כל תירוץ שרשמתם—תכתבו משפט חדש שמפרק אותו:

🔸 "אין לי זמן." → אני אמצא זמן לדברים שחשובים לי.

🔸 "אני מפחד להיכשל." → כישלון זה רק משוב, לא סיבה להפסיק.

🔸 "אני לא יודע מאיפה להתחיל." → אני אעשה צעד קטן עכשיו במקום לחשוב יותר מדי.

עכשיו—תצעקו אותם בקול רם, שייכנסו לכם לראש!

✅ 3. הכרזה מול המראה – קובעים מיינדסט חדש.

תעמדו מול המראה, תסתכלו לעצמכם בעיניים ותגידו:

🗣️ "אני לא נותן לפחד לשלוט בי. אני חזק יותר מהתירוצים שלי. אני בלתי ניתן לעצירה!"

(כן, זה מרגיש מוזר בהתחלה. אבל זה עובד. תעשו את זה.) 🔴 יום 2 – פעולה, לא דיבורים!

💡 מטרה: להפוך מחשבה לתנועה, לשבור את הדחיינות ולצבור מומנטום.

המשימות להיום: ✅ 1. המשימה שלא סובלים – תעשו אותה עכשיו!

יש משהו שאתם דוחים כבר המון זמן?

🔸 שיחת טלפון שצריך לעשות.

🔸 אימון שלא עשיתם.

🔸 התחלה של פרויקט או כתיבת תכנית פעולה.

זה הדבר הראשון שאתם עושים היום. אין ויכוחים. אין תירוצים. תעשו את זה עכשיו!

✅ 2. חוק ה-5 שניות – ברגע שהמוח אומר "לא בא לי", אתם סופרים אחורה 5… 4… 3… 2… 1… ועושים!

המוח תמיד ינסה לעצור אתכם.

אבל אתם שולטים בו—לא הוא בכם.

✅ 3. צעד יומי ראשון – פעולה קבועה להצלחה.

תבחרו משימה קטנה אחת שתקדם אתכם, ותעשו אותה כל יום.

🔸 אם אתם רוצים להיכנס לכושר—תעשו 10 שכיבות סמיכה.

🔸 אם אתם רוצים להתחיל עסק—תכתבו רעיון אחד לפעולה עסקית ביום.

🔸 אם אתם רוצים להיות יותר ממוקדים—תכתבו לעצמכם 3 משימות יומיות ותבצעו אותן.

📌 אל תתחייבו למשהו עצום. העיקר להתחיל. העיקר ליצור מומנטום.

🔴 יום 3 – להפוך את זה לאורח חיים!

💡 מטרה: להפוך הצלחה לסטנדרט יומיומי.

המשימות להיום: ✅ 1. בניית "ריטואל ניצחון" – קובעים 3 הרגלים יומיים חדשים.

הצלחה אמיתית באה מהרגלים. תבחרו 3 דברים קטנים שאתם עושים כל יום כדי להמשיך להתקדם:

🔹 לקום מוקדם יותר ב-30 דקות.

🔹 להתאמן 5 דקות ביום.

🔹 לקרוא 10 דקות ספרים שמקדמים אתכם.

🔹 להפסיק לבזבז זמן על שטויות בטלפון.

אם תעשו את זה יומיום—אתם כבר במסלול הנכון.

✅ 2. "המעגל המנצח" – תסתכלו מסביבכם ותעשו סדר באנשים שלכם.

🔸 עם מי אתם מבלים את רוב הזמן שלכם?

🔸 האם האנשים האלה מושכים אתכם קדימה או תוקעים אתכם במקום?

🔸 אם אתם הממוצע של חמשת האנשים שסביבכם—אתם רוצים להיות הממוצע של מי?

📌 אם אין לכם סביבה שמרימה אתכם—תמצאו אותה! תקשיבו לפודקאסטים, תתחברו לקבוצות של אנשים מצליחים, תכניסו תוכן בונה לחיים שלכם.

✅ 3. "אני לא מפסיק!" – יוצרים התחייבות לשבוע הקרוב.

📝 תכתבו:

"אני מתחייב להמשיך לפחות עוד 7 ימים עם המשימות שבחרתי. אני שולט בגורל שלי. אני בלתי ניתן לעצירה!" תדביקו את זה על הדלת, תשימו את זה כתזכורת בטלפון—תזכירו לעצמכם כל יום מי אתם באמת.

האם אתם הולכים להיות עוד אחד מאלו שצופים מהצד, או שאתם הופכים למי שכותב את ההיסטוריה של החיים שלו?

הכוח בידיים שלכם.

🔴 שלושה ימים של עבודה קשה – וחיים שלמים של שליטה, עוצמה והצלחה.

🔴 זה הזמן שלכם להפוך להיות הבלתי ניתנים לעצירה.

🔴 המשחק התחיל—ואתם משחקים כדי לנצח!