פרשת יתרו: גם מהמקום הכי נמוך שלך – מעשה אחד עושה רעש בשמיים

1. יתרו, כהן העבודה הזרה הגדול בעולם, חזר בתשובה בחצי כוח – ובכל זאת קיבל את הפרשה של מתן תורה על שמו.
2. הקב"ה לא מחכה שתהיה צדיק גמור כדי לקבל אותך; הוא מקבל גם צעד חלקי מתוך מקום מלוכלך.
3. המחשבה "אם אני עושה עברות – הקב"ה שונא אותי" היא שקר שמרחיק אותך יותר מהעברות עצמן.
4. מעשה טוב אחד מהמקום הכי נמוך שלך עושה יותר רעש בשמיים ממעשה של מי שכבר עומד גבוה.
5. כולנו בני אדם וכולנו נופלים; השאלה היא לא אם תיפול, אלא מה תעשה מתוך הנפילה.

היה איזה מוסכניק אחד מהדרום, שכל רכב שהיה מגיע אליו לתיקון, הוא היה גונב כסף מבעל הרכב. כל תיקון – הוא היה עוקץ את בעל הרכב בלי בושה.

יום אחד הגיע אליו אברך, והוא לא הרגיש נוח לגנוב אותו, אז הוא עשה עם עצמו תנאי: אני ממשיך לגנוב כל מי שמגיע אליי, אבל לאברכים – אני לא גונב. וככה היה. נשמע מצחיק, נכון? תקשיבו: כל מי שהגיע אליו – נעקץ, וכל מי שהיה אברך – לא נעקץ.

באחד מהימים, אחד החברים שלו אמר לו: "יש איזה רב אחד מפורסם שבא לעיר למסור שיעור – בוא איתי!". המוסכניק אמר לו: "אני? אני עובד בלגנוב אנשים – איזה שיעור?". בקיצור, איך שהוא החבר הצליח לשכנע אותו, והם הלכו לשיעור. כל השיעור, באופן מוזר, הרב מסתכל על המוסכניק, והמוסכניק לא מבין מה הרב רוצה ממנו. אחרי השיעור, הרב פנה למוסכניק ואמר לו: "אני רואה שיש משהו גדול שיושב עליך – תספר לי."

המוסכניק אמר לו: "אין סיכוי! אבל איך אתה יודע?". הרב הפציר בו ואמר לו: "תסמוך עליי שיהיה בסדר! אני רואה שיש משהו מאוד גדול שיושב עליך. תספר לי!". המוסכניק השתכנע, לקח את הרב לצד, אמר לו שהוא נמצא בעסק שלדעתו אי אפשר להתפרנס בו בלי לגנוב, וסיפר לו גם על הקטע עם האברכים.

תקשיבו טוב מה הרב ענה לו: "את פרשת יתרו וקבלת התורה אתה מכיר?". המוסכניק ענה לו: "כן".

"אז יש לי שאלה אליך", אמר הרב. "איך יכול להיות שכהן עבודה זרה הכי גדול בעולם, שעובד את כל סוגי האלילים שיש, מכיר כל עבודה זרה בעולם, עבד כל סוג של עבודה זרה שאפשר – וגם את העבודות הכי מטונפות שיש – ולא רק זה: כשהוא 'גילה' את הקב"ה, מה הוא אמר? 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם'. במילים אחרות: 'הקב"ה גדול יותר מכל אלוהים'. כלומר, מה שהוא אמר זה שחס ושלום יש עוד אלוהים חוץ מהקב"ה, אבל הקב"ה הכי גדול."

"זאת אומרת שגם כשיתרו חזר בתשובה, זה היה בחצי כוח, כי מבחינתו יש עוד אלוהים חוץ מהקב"ה. ועדיין – הקב"ה קיבל את החזרה בתשובה שלו. ולא רק שהקב"ה קיבל את החזרה בתשובה שלו – יתרו גם קיבל פרשה שלמה בתורה על שמו, ואת הפרשה הכי משמעותית שיש: הפרשה של קבלת התורה!"

המוסכניק, עם דמעות בעיניים, אמר לרב: "כל החיים שלי הייתי בטוח שאם אני עושה עברות – הקב"ה שונא אותי".

חברים, לא טוב לעשות עברות. אבל אנחנו בני אדם, וכולנו נופלים. וכשאתם נופלים – תזכרו דבר אחד: גם בנפילה הכי גדולה שלכם, כשנראה לכם שאתם רחוקים שנות אור מהקב"ה, תדעו שמעשה אחד לכבוד הקב"ה, מתוך המקום הכי נמוך שאתם נמצאים בו, עושה הרבה רעש בשמיים.

המוסכניק הזה היה בטוח שהתנאי הקטן שלו עם האברכים לא שווה כלום לעומת כל הגניבות. והרב הראה לו שזה בדיוק הפוך: יתרו לא היה צריך להיות צדיק גמור כדי שהקב"ה יקבל אותו – הוא עשה צעד אחד, בחצי כוח, ממקום מלוכלך, וקיבל על זה את פרשת מתן תורה. אז אל תחכו להיות מושלמים. תעשו את המעשה הטוב האחד שאתם כן יכולים לעשות היום, מהמקום שבו אתם נמצאים עכשיו, ותדעו שהקב"ה לא שונא אתכם – הוא מחכה לכם.