האם באמת יש לנו זכות בחירה? הסוד של "אם תיטיב שאת"

1. ההפך של "אם תיטיב" הוא לא "אם תרע", אלא "אם לא תיטיב": מי שלא מתקדם כבר בחר ברע.
2. יש לנו זכות בחירה אחת בלבד: להתקדם באופן מודע, אקטיבי ורצוף, או שלא.
3. כדי שהגינה תתמלא בקוצים לא צריך לשתול אותם, מספיק להפסיק לטפל בה.
4. בית חדש עם אותו אדם ישן נותן בדיוק את אותה ההרגשה, כי השינוי האמיתי הוא בתוכך.
5. אף אחד לא מצפה ממך להיות מלאך ביום אחד, רק להתקדם לפי היכולות שלך ולהיות רגוע.

מה הדבר היחיד שהקב"ה מצפה מאיתנו, מהי השאלה המצמררת שישאלו אותנו בשמיים, והאם בכלל יש לנו זכות בחירה? הדברים האלה מוקדשים לבעלי ובעלות תשובה ולכל מי שרוצה להתחזק, אבל האמת היא שאין אדם בעולם שהם לא יעוררו אותו.

נתחיל עם זכות הבחירה. הרוב הגדול סוברים שיש לנו זכות בחירה בין שני דברים: או לעשות טוב או לעשות רע. בואו תבינו מה כולנו מפספסים: כדי לדעת אם יש לנו זכות בחירה ואיזו זכות בדיוק יש לנו, אנחנו צריכים ללכת למקום הראשון בתורה שבו מופיעה זכות הבחירה. זה נמצא בסיפור של קין והבל, והפסוק אומר: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת - וְאִם לֹא תֵיטִיב - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ".

"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" - הקב"ה אומר בפשטות שאם אדם ייטיב, כלומר יבחר באופן מודע ואקטיבי לעשות טוב, להתקדם, ללמוד ולהתפתח באופן קבוע ורצוף, אז "שאת": הקב"ה יעזור לו, ירים אותו וינשא אותו, ובאופן טבעי הוא יתקדם בחיים.

עכשיו, אם "להיטיב" זה לעשות טוב, אז האינסטינקט הראשון שלנו אומר שההפך של "תיטיב" זה להרע, לעשות רע. נכון? אז זהו שלא. כי אם ההפך של להיטיב היה להרע, בהמשך הפסוק היה צריך להיות כתוב: "הלוא אם תיטיב שאת, ואם תעשה רע, לפתח חטאת רובץ". אבל זה לא מה שכתוב. כתוב: "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב". זה אומר שההפך מלעשות טוב ולהתקדם בחיים באופן קבוע הוא פשוט לא להתקדם. ההפך של לעשות טוב הוא פשוט לא לעשות טוב.

אפשר להוכיח את זה בקלות מעוד הרבה פסוקים, והנה דוגמה אחת: "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ - הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה - וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". למה לא כתוב אחרי זה "ואל תבחר במוות"? כי אם אתה לא בוחר בחיים באופן אקטיבי וקבוע, אוטומטית אתה בוחר במוות. כדי שהגינה שלך תתמלא בעשבים ובקוצים אתה לא צריך לשתול אותם. אתה פשוט צריך להפסיק לטפל בגינה באופן אקטיבי.

וזה מביא אותנו לשתי מסקנות מצמררות. המסקנה הראשונה: אין לנו זכות בחירה בין שני דברים. יש לנו זכות בחירה רק בדבר אחד: או לעשות טוב, להתקדם ולהתפתח באופן מודע, אקטיבי ורצוף בלי הפסקה, שזו הדרישה העיקרית של הקב"ה, או שלא.

ולמה זו הדרישה העיקרית של הקב"ה? כי כשהאדם הופך להיות יותר טוב, כל החיים שלו הופכים להיות יותר טובים. אנחנו חושבים שעבודה קשה, תואר או מקצוע יפתרו לנו את בעיית הפרנסה, אבל אנחנו לא מבינים שזה לא קשור. תואר או מקצוע רק יקברו אותנו עמוק יותר בעבדות. אתה בטוח שהבעיה נמצאת אצל אשתך ושהיא צריכה לתקן את עצמה, ואתה לא מבין שהבעיה היא אתה. כשאתה תתקן את עצמך, הכל יסתדר.

אנחנו בטוחים שההרגשה שלנו תשתפר כשנקנה רכב חדש או בית חדש, ואנחנו לא מבינים שאם נכניס לבית החדש את אותו אדם ישן, נקבל בדיוק את אותה ההרגשה שיש לנו עכשיו. אנחנו משדרגים את הפלאפון שלנו כל שנה, אבל לא משדרגים את עצמנו. כל שנה אתה מחליף רכב, אבל אתה נשאר אותו דבר.

המסקנה השנייה היא: אדם שלא עושה טוב ולא מתקדם באופן רצוף, אקטיבי וקבוע, נחשב לאדם שבחר באופן אקטיבי ברע, בחר באופן אקטיבי במוות. אז כשנשאלת השאלה מי נחשב לאדם רשע, התשובה היא: אחד שלא בוחר באופן אקטיבי, קבוע ורצוף לעשות טוב.

ויש לי שאלה אחרונה שמצמררת אותי כל פעם מחדש: מהי לדעתי השאלה העיקרית שישאלו אותנו בשמיים ב-120 שלנו, השאלה שאף אחד לא יוכל לענות עליה? "יכולת להתקדם. יכולת להתפתח. יכולת לעזור. יכולת לשתף ולהפיץ דברים שיחזקו אנשים אחרים. קיבלת את הכלים. למה לא עשית?"

חברים יקרים, הדבר היחיד שהקב"ה מצפה מאיתנו הוא להתקדם באופן אקטיבי וקבוע, לפי היכולות שלנו. ואם אנחנו עושים את זה, אנחנו צריכים להיות רגועים, כי אנחנו על הדרך הנכונה, ואף אחד לא מצפה מאיתנו להיות מלאכים ביום אחד.

"אם תיטיב שאת": יש לנו זכות בחירה אחת בלבד, או להשתפר באופן קבוע, או שלא. ומי שבוחר להשתפר, אפילו בצעד קטן אחד בכל יום, הקב"ה כבר מרים אותו ונושא אותו הלאה. אל תחכה לרכב החדש, לבית החדש או לתואר. תתחיל היום לטפל בגינה שלך, כי מי שלא מטפל בה בוחר בקוצים.