דבר אל בני ישראל ויסעו - הפתרון כבר אצלכם בידיים

1. מי שמחפש הכל בחינם משאיר את המוח שלו קטן, וחיים קטנים הם התוצאה הישירה.
2. העצל לא חורש בחורף כי אין תוצאה מיידית, ובקציר הוא מגלה שנשאר בלי כלום.
3. התלונה של העדר על משה היא תלונה על היציאה מאזור הנוחות, לא על הדרך עצמה.
4. ה' לא ענה לצעקה אלא אמר לזוז: הים נבקע רק אחרי שבני ישראל נסעו.
5. אל תהיה הרוב. הפתרון לא מגיע מבחוץ, הוא כבר אצלך בידיים.

תבינו, מעל 90% מהאנשים סובלים מאותן שתי מחלות כרוניות, שגומרות להם את החיים. הראשונה: כל החיים שלהם הם מחפשים לקבל דברים בחינם. והם לא מבינים שלחפש דברים בחינם משאיר את המוח שלהם קטן וחסר ערך, מה שמוביל אותם לחיים קטנים וחסרי ערך.

והדבר השני: הם מחפשים תמיד קיצורי דרך ותוצאות קלות ומיידיות. אבל הם כנראה לא מכירים את הפסוק: "מֵחֹרֶף, עָצֵל לֹא-יַחֲרֹשׁ - ישאל בַּקָּצִיר וָאָיִן". הפסוק הזה מדבר על זה שהעצלן לא חורש את השדה בחורף, כי הוא לא רואה תוצאות מיידיות. אבל כשתגיע עונת הקציר, ואלו שחרשו את השדות שלהם בחורף ייהנו מהתוצאות, הוא יגלה שהוא נשאר בלי כלום.

מי שמחפש חינם יישאר עם חיים שלא שווים כלום. ומי שמחפש קיצורי דרך ולא מוכן להשקיע במשהו יציב לאורך זמן, בלי לקבל תמורה מיידית, כנראה שכל החיים שלו הוא יחיה חיים ריקים. והסיבה שמובילה אותם לכל זה היא שהם הולכים אחרי העדר.

כי מה הפסוק אומר? "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה". מי אלו "ויאמרו אל משה"? העדר. ואיך הפסוק ממשיך? "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר - מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם". כלומר: למה אתה מוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו? אתם מבינים מה התלונה כאן על משה? משה עוזר להם לצאת ממצרים, מעלה אותם על הדרך לחיים טובים ומאושרים. ונכון, זה לא מהלך פשוט. אבל במקום לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים, הם מעדיפים להישאר עם העדר ולהתלונן.

חברים, אל תהיו הרוב. יש פתרון, ואפשר לחיות חיים מלאים. ולפני שאני מסיים, קחו את הפסוק ששינה לי את החיים, ושאמור לגרום לכם להבין שהכל בידיים שלכם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה - מַה תִּצְעַק אֵלָי - דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!".

שימו לב מה קורה כאן. העם צועק, משה צועק, וה' אומר: מה אתה צועק אליי? תגיד להם לנסוע. לא לחכות לנס, לא לחפש מישהו שיעשה את העבודה בשבילם, לא להתלונן על זה שיצאו מאזור הנוחות. פשוט לזוז קדימה. הים נבקע רק אחרי שהם נסעו, לא לפני.

וזה בדיוק המוסר השכל. החיים שלכם לא ישתנו בחינם, ולא בקיצור דרך, ולא בגלל שהעדר סביבכם יחליט פתאום לזוז. הם ישתנו ברגע שתפסיקו לצעוק ותתחילו לחרוש, גם בחורף, גם כשעוד אין תוצאות. הפתרון כבר אצלכם בידיים. דבר אל בני ישראל ויסעו. תיסעו.