עד מתי אתה עצל, מתי תקום משנתך? הזמן המסוכן ביותר בחיים

1. הזמן המסוכן ביותר בעולם הוא שנייה אחת: ההיסוס בין הידיעה מה צריך לעשות לבין הפעולה עצמה.
2. שנייה של היסוס הופכת לדקה, ליום, לשנה, וכך אדם מוצא את עצמו תקוע באותו מקום חמש שנים.
3. כשהקב"ה שולח הזדמנות, הוא שולח איתה גם עזרה רוחנית, אבל רק למי שפועל באותו הרגע.
4. "אני צריך לישון על זה" ו"אני רוצה לחשוב עוד קצת" הם שקרים שאומרים לקב"ה: שב בצד, אני מחליט מתי.
5. ב-120 השאלה לא תהיה למה הקב"ה איפשר לחיים להיות קשים, אלא למה אתה איפשרת.

תיזהרו חברים, כי יש פרק זמן אחד מסוכן מאוד בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. ברגע שאדם נכנס לזמן הזה, כל החיים שלו מתפרקים, ויהיה לו מאוד קשה לשקם אותם. ולצערי, סביר להניח שרוב מי שקורא את השורות האלה עכשיו כבר נמצא בתוך פרק הזמן הזה.

"עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?" (משלי ו', ט'). אז כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו מקבלים הזדמנויות מהקב"ה? כמה פעמים הקב"ה שולח לנו שליחים שיעירו אותנו, ואנחנו? ממשיכים לישון. כמה פעמים הקב"ה שולח לנו גלגלי הצלה כדי שנשתחרר מהפחדים, מהחרדות, מהמינוסים ומהצרות, ואנחנו ממשיכים ללכת בדרך שמובילה אותנו לאבדון?

אתם יודעים כמה אנשים אמרו לי בטלפון: "אייל, אתה חייב לשמוע! השארתי לך פרטים לגבי תהליך אצלך כי אני מרגיש שהחיים שלי תקועים, והלכתי להתבודדות לדבר עם הקב"ה. אני בוכה לקב"ה שישלח לי סימן, ופתאום אתה מתקשר אלי? זה פשוט לא הגיוני! כשמשאירים פרטים ברשת, מי שחוזר אליך בדרך כלל זה נציגי שירות ואנשי מכירות מעצבנים. השארתי לך פרטים, ובדיוק כשאני מסיים להתחנן לקב"ה שישלח לי סימן, אתה מתקשר!" אבל אתם יודעים מה עצוב בכל הסיפור הזה? שאצל רוב האנשים זה נשאר רק בגדר סימן, ואחר כך הם בוכים שהם תקועים בחיים.

הקב"ה בא לבן אדם לתוך הפנים, אומר לו "תתעורר על החיים שלך, אני איתך", ואותו אחד רץ חזרה למצרים ולחיים הקשים שלו. והשאלה היא למה זה קורה? התשובה פשוטה: ברגע שאדם מקבל הזדמנות לשינוי משמעותי בחיים שלו, מי שקבע שאותו אחד יקבל את ההזדמנות הזאת זה לא אני ולא אתם. זה רק הקב"ה.

הקב"ה החליט שדווקא עכשיו זה הזמן הכי מתאים והכי נכון לעשות שינוי משמעותי בחיים של אותו אחד. ומה שיפה כאן, זה שכשהקב"ה שולח הזדמנות לאדם, הוא שולח איתה גם עזרה רוחנית. אם אותו אחד היה חכם וניצל את ההזדמנות באותו הרגע, הקב"ה ילווה אותו יד ביד, ואותו אחד יראה איך הכל מסתדר לו כמעט בלי מאמץ בכלל.

אבל אם אותו אחד חשב שהוא חכם, והוא החמיץ את ההזדמנות עם אותם השקרים שהוא מורח על עצמו כבר כמה שנים: "אני צריך לישון על זה", "אני רוצה לחשוב עוד קצת", או "תן לי להתייעץ עם אשתי", זה כאילו הוא אומר לקב"ה בפנים: "אני מבין שאתה שלחת לי את ההזדמנות הזאת עכשיו, אבל שב רגע בצד. אני מחליט מתי זה נכון לי". ואז אותו אחד לא מבין למה כל החיים שלו תקועים במקום.

כשרוב האנשים יגיעו ב-120 שלהם לקב"ה וישאלו אותו: "אבא, למה איפשרת לחיים שלי להיות כאלה קשים?", הקב"ה ישאל אותם בחזרה: "למה אתה איפשרת?".

אז מהו הזמן המסוכן ביותר בעולם? שנייה אחת. ההיסוס שלכם בין המחשבה והידיעה של מה שאתם צריכים לעשות בפועל, לבין הפעולה עצמה. ולמה השנייה הזאת הכי מסוכנת בעולם? כי אם לא פעלתם במקום, אז השנייה הזאת של ההיסוס הופכת ל-5 שניות, ואז ל-10, ואז לדקה, ואז ליום, ואז לשבוע, ואז לשנה, והופ! אתם תקועים בדיוק באותו המקום כבר 5 שנים, וככה זה נגרר כל החיים.

תסתכלו על החיים שלכם עכשיו: כמה זמן אתם כבר עומדים במקום בגלל השנייה הזאת? ומה היה קורה אם הייתם עושים את הפעולות שהייתם צריכים לעשות לפני 5 שנים? איפה הייתם היום? הסימן כבר נשלח אליכם, לא פעם ולא פעמיים. העזרה הרוחנית כבר מחכה בצד. מה שחסר זה רק אתם, שתקומו מהשינה ותעשו את הפעולה באותו הרגע שבו הידיעה מגיעה.

תזכרו חברים: היסוס של שנייה אחת יוביל אתכם לחיים שלמים של חרטה. ופעולה של שנייה אחת, באותו הרגע שהקב"ה מעיר אתכם, יכולה לשנות את כל החיים שלכם. אל תישנו על זה. תקומו.