מאמר ראש השנה - פרשת האזינו - חריש טיים

חילונים, דתיים, חרדים, ציונים – זה לא משנה מי אתה – אתה נחשב לעובד השם.

אם אתה עובד בסופר מרקט – אתה נחשב לעובד ה'. אם אתה מתדלק – אתה עובד ה'. אתה תקליטן – אתה עובד ה'. זה לא משנה אם אתה ישן, אתה אוכל, אתה שוחה או שאתה מנקה את הבית - זה נקרא עבודת ה' כי ה' שם אותך איפה שאתה נמצא עכשיו, וזה מה שהוא רוצה שתעשה. אבל זה מעלה שאלה: אנחנו הרי יודעים שהקב"ה משלם שכר על העבודה שלנו כמו שכתוב: "אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל מפרותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא וכו', ואין סיכוי שמישהו לא עושה משהו מהרשימה הזאת. אז אם כולנו עובדי ה' והוא משלם שכר בעולם הזה, זה אומר שכולנו צריכים לקבל שכר על העבודה שלנו – והרבה. אז למה אנחנו לא מקבלים שכר כאן בעולם הזה? למה יש מציאות שאדם עובד קשה מאוד, משקיע מאוד על כל פרט ופרט, שופך הרבה כספים, מתכנן הרבה תכנונים אבל בסוף לא מצליח להשיג כמעט ושום דבר. לפעמים הוא אפילו לא רואה התקדמות. אפילו שומרי התורה והמצוות. בן אדם מקיים מצוות: מניח תפילין, שומר שבת – אבל בפועל – הוא לא מקבל כלום, ויותר מזה - בסוף הוא יגיע למעלה ואפילו יש סיכוי שיגידו לו שהוא לא עשה שום דבר. איך זה יכול להיות?

הזוהר בפרשת ויקרא אומר: "דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח לקודשא בריך הוא – בעי בחדוותא ברעותא דלבא". כל עבודת השם של האדם צריכה להיות בשמחה וברצון הלב. האדם חייב להיות שמח בעבודת השם. "לית פולחנא לגו קודשא בריך הוא אלא מגו שמחה". אי אפשר לתת לקדוש ברוך הוא שום דבר אם לא היה מצורף לזה שמחה. מה אנחנו יכולים לתת לקב"ה? תפילה? נרות שבת? תפילין? חסד? אומר הזוהר הקדוש שכל זה לא מעניין אם לא היה מצורף לזה שמחה: "לית פולחנא לגו קודשא בריך הוא אלא מגו שמחה". "עבדו את ה' בשמחה!". כשעזרת לאדם אחר - עשית את זה בשמחה או שעשית את זה כדי להרגיע את המצפון שלך? כששילמת לספק שהביא לך סחורה, עשית את זה בשמחה או שמרוב מרמור אפילו הפרצופים שעל השטרות שנתת היו ממורמרים? כשהתפללת – שמחת או שפשוט דיקלמת את המילים כדי לסיים כמה שיותר מהר? רוח הקודש הסתלקה מיעקב אבינו למשך 22 שנים, ורק כשהוא ראה את יוסף בעיניים והוא שמח – "ותחי רוח יעקב"! חזרה אליו רוח הקודש. הרוח שיש בנו היא רוח השמחה. זו אותה הרוח. שמעתי את הרב אייל עמרמי אומר שכשאדם נכנס לבית החולים ומודדים לו מדדים, אחד הדברים הראשונים שבודקים זה את רמת החימצון שיש לו בדם. כמה חמצן יש לו בדם? מה זה החמצן הזה? החמצן הזה זו הרוח. ככל שאנחנו שמחים יותר – רמת החמצן בדם עולה. כשיוסף מגלה לאחים שלו שהוא זה שעומד מולם, מה המילים הראשונות שהוא אומר להם? "ועתה אל תעצבו!" אל תהיו עצובים, זה הדבר הכי גרוע שאתם יכולים לעשות – יותר מזה שמכרתם אותי. כותב רבי נתן מברסלב: "זאת המידה של העצבות – מזקת לעבודת השם יותר מהכל" – מה זה יותר מהכל? תאכל חזיר – זה לא יזיק לך ככה. אומר הרב אייל עמרמי שאם היו אומרים לך: "תאכל בשר וחלב?" – "לא!!!! מה פתאום!!!! טרף!!". אז דע לך שכשאתה דקה אחת עצוב כי אישתך לא הקשיבה לך, כי הילדים לא סופרים אותך, כי הפקח נתן לך דוח ואתה עצוב ומרמורמר – זה יותר גרוע מכל העברות שבתורה (!) ואין עבירה בתורה שתזיק לך כמו שהעצבות מזיקה לך, ואפילו יותר מזה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב" – זה בא עליך בגלל שהיית קודם עצוב! מי אומר אות זה?

אומר הנכד של הבעל שם טוב – רבי אפרים מסדילקוב: "קיבלתי מסבי הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה, ששום עונש לא יבוא לאדם – אם לא יפול לפני כן במרה שחורה". קלטתם? לא משנה איזו עוון אדם עשה, הוא לא יקבל עונש ולא תבוא עליו שום צרה אם הוא לא ייפול קודם בעצבות. ברגע שאדם נכנס לעצבות הוא פותח את הדלת, ואחרי שהוא פתח את הדלת – צרות יכולות להיכנס. הגמרא במסכת ברכות אומרת: "בכל עצב יהיה מותר". מה זה אומר? זה אומר שכשאדם נכנס לעצבות הוא מותר! הוא משוחרר! עכשיו אפשר להביא עליו צרות. לסיום: יש שתי רוחות בשמים שנקראות אף וחמה ויש להן תפקיד אחד: להוריד עצבות לעולם, וככה כתוב בזוהר הקדוש: "מאף וחמה, נפקין כמה אלפין וכמה ריבבן (יוצאים מהרוחות האלו כמה אלפים וכמה רבבות מלאכים) - וכולהו נפקי ושארן עליהו דבני נשא, אינון דמשתדלין באורייתא (והם יוצאים ומחפשים את אלו שלומדים תורה) או דמשתדלי במלי דמצוה (ומחפשים את אלו שעושים מצוות) – את כולנו בקיצור, כי הרי מה זו מצווה? חייכת היום למישהו ברחוב – זה חסד! קיימתם מצווה. למה הם מחפשים אותנו? בגין דיתעצבון! (רק להכניס בנו עצב!). למה? כי הם יודעים שברגע שהם יצליחו להכניס עצב באדם, זהו – לא צריך יותר מזה כלום. מכאן העבודה קלה מאוד. משה רבינו גדול הנביאים, דיבר עם ה' פנים בפנים - ומה הוא אומר לקב"ה? "כי יגורתי מפני האף והחמה". ממה רעד משה מפחד? רק מהאף ומהחמה! לא מפחד משום דבר רק מהעצבות! הקב"ה אני מפחד רק מזה שיבואו המלאכים האלו ויעשו את העם עצובים! זהו! רק מזה אני מפחד! – "כי יגורתי מפני האף והחמה"! ראש השנה ויום הכיפורים. שני ימי דין שבהם יבדקו כל אחד ואחת מאיתנו, ואני יכול להגיד לכם שבודקים אותנו רק בדבר אחד, והדבר הזה הוא משליך על כל השאר: "האמנת שהכל ממני והכל לטובתך? אם כן – אין לך סיבה להיות עצוב."