הפנס מאיר 100% – אז למה אתה רואה רק 20%?

1. הקב"ה משפיע 100% שפע תמיד ובלי הפסקה; מה שמשתנה הוא רק כמה פילטרים הנחת בינך לבינו.
2. כל מעשה, ולו הקטן ביותר, הוא או מצווה או עבירה – אין אופציה שלישית.
3. הזמן, הגוף, הבריאות והממון הושאלו לך כמו רכב חברה – ותישאל מה עשית איתם.
4. אין מקרה בעולם: "מקרה" בהיפוך אותיות הוא "ה' רקם".
5. "חסום" משמע שניתן לפתוח – קידוש האיברים מסיר את הקליפות ומחזיר את הראייה.

להצלחת כל עם ישראל. תודה רבה לך ה' יתברך!

כל בריאת העולם על ידי הבורא יתברך היא רק לצורך השפעת טוב וחסד לברואיו, וכל קיומם הוא רק עדות לקיומו ואות על אחדותו, שנאמר: "יודוך ה' כל מעשיך וחסידך יברכוך, כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו". אין לייחס שום מטרה ושום תכלית אחרת למציאות הברואים.

יקום אדם ויאמר: "עינינו רואות את הסבל ואת הייסורים שעוברים על בני האדם במהלך חייהם, ואף יתרה מזאת – אחד מיני אלף שיכול לומר שהוא באמת מאושר במהלך אי"ה 120 שנות קיומו. היכן הטוב והחסד?".

הכל מדוקדק כחוט השערה, וחשבונות שמיים לא נמסרו בידינו ואין אנו רשאים לחשבם. אך מה שכן אנו יודעים הוא שאין מקרה בעולם, שכן המילה "מקרה" בהיפוך אותיות הינה "ה' רקם".

עלינו להבין דבר אחד מאוד עקרוני לגבי חיי האדם בעולם. הזמן, הגוף, הבריאות, הממון ושאר החלקים המרכיבים את כל חיי האדם בכללם, הושאלו לאדם על מנת לקיים את דבר ה'. הוא יתוחקר ויתושאל לצורך מה השתמש בהם, והוא ייתבע לתת דין וחשבון על הזמן ועל שאר הדברים שקיבל כדי למלא את תפקידו בעולם. זהו לא דבר שלילי – בדומה לעובד שמשתמש ברכב החברה ונשאל על ידי המעסיק היכן היה.

מדברים אלו עולה, שכל מעשה בודד, ולו הכי קטן, של אדם נופל לאחד משני כיוונים: או לביצוע מה שה' ציווה, או לא. דהיינו – או שהוא עושה את מה שה' מצפה ממנו, או שהוא עושה מה שהוא רוצה. במילים אחרות ניתן לומר שמעשיו של אדם נופלים רק לאחד מהכיוונים הבאים: או למצווה או לעבירה – אין אופציה אחרת.

הקב"ה משפיע לעולם 100% שפע באופן קבוע ורציף, ללא הפסקה, וביכולתו של האדם לקבל את כל השפע שיורד. אז מיד נשאל: "איך זה שאני לא מקבל את השפע הזה?". אחת התשובות לכך, כפי שהיא מכונה בלשון הקבלה, היא "קליפות".

הנשמה של האדם היא טהורה ואין בה שום פגם. לנשמת האדם יש כוחות אדירים ואין לה את המגבלות שיש לגוף. לצורך העניין, הנשמה אינה מוגבלת בראייה, ויש לה את היכולת לראות מסוף העולם ועד סופו באותו הרגע – דהיינו, אדם יכול לשבת בקריית שמונה ולראות עכשיו מה קורה בסן פרנסיסקו. אז מה מגביל אותנו בראייה? הקליפות. וכך גם בשמיעה ובשאר החושים.

הקליפות הן מעין "פילטרים" שהאדם מביא על עצמו כשהוא מבצע עבירה, והן אלו שגורמות למגבלות שאנחנו חווים בחיים. כדי להסיר את הקליפות האלו מעלינו, עלינו לקדש את האיברים שלנו ולבצע בהם רק את מה שהבורא יתברך ביקש מאיתנו והתיר לנו להשתמש בהם.

לדוגמה: לבבא אלעזר אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה, הייתה היכולת לראות, כמדומני, מסוף העולם ועד סופו. ישנו סיפור מאוד מפורסם שהוא הציל נער שנעלם בלונדון על ידי שצייר על דף את הרחוב ואת המבנה שבו הילד נמצא – אף על פי שמעולם לא ביקר בלונדון ומעולם לא ראה את המבנה. כששאלו אותו תלמידיו: "רבינו, איך עשית את זה?", השיב להם: "על ידי שמירת העיניים".

בזכות זה שקידש את עיניו ולא ראה מראות אסורים מימיו, הוא הסיר מעליו את כל הקליפות (אם בכלל היו), גופו התקדש וניתנה לו היכולת לראות מסוף העולם ועד סופו מבלי לקום מהכיסא. וזה נרמז בשמו: אלעזר – ראשי תיבות שלא כסדר: עין לא ראתה אלהים זולתך.

כדי להבין על עצמנו את העניין שהקב"ה משפיע עלינו 100% שפע קבוע, וביחד עם זאת את עניין הקליפות, נמחיש בעזרת דוגמה. ניקח פנס, נדליק אותו ונכוון אותו לכיוון קיר. נכון לעכשיו הפנס מאיר על הקיר במלוא העוצמה, שהיא 100%. אם ניקח נייר צלופן בצבע אפור שמעמעם את אור הפנס ב-50%, ונשים אותו בין הפנס לקיר – האם אנחנו יכולים לומר שהפנס כעת מאיר 50%? לא. מדוע? מכיוון שהפנס עצמו עדיין מאיר 100%, ואנחנו פשוט שמנו חוצץ בין הפנס לקיר שמוריד את עוצמת האור ל-50%. הקיר כעת מקבל רק 50% מעוצמת האור, למרות שהפנס עדיין מספק 100% עוצמה.

ואם נוסיף עוד נייר צלופן שמעמעם את האור בעוד 30%? נשארנו באותו המצב מבחינת עוצמת הפנס – הוא מאיר 100%, אך כעת עוצמת האור שמגיעה לקיר היא רק 20%, מכיוון שהצבנו שני פילטרים שמורידים את עוצמת האור ב-80%.

יבוא אדם, יסתכל על הסיטואציה מהצד, יתלונן שיש חושך ויגיד שזה בגלל שהפנס מאיר רק 20%. מה נאמר לו? טיפש מטופש – הפנס מאיר 100%, והסיבה שבגללה אתה מצליח ליהנות רק מ-20% אור היא רק שני הפילטרים שבין הפנס לקיר. תוריד את הפילטרים ותיהנה מ-100% אור.

אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, לא מתייחסים לאבא שבשמיים, מתעלמים ממנו כמעט טוטאלית, עושים המון עבירות שמביאות עלינו הרבה מאוד קליפות – ואחר כך מתלוננים שאנחנו לא רואים או לא מקבלים שפע.

האדם מביא על עצמו קליפות על ידי כל עבירה ועבירה, ולכן הוא אינו מצליח להרגיש, לחוש או לראות את טוב ה' בענייני העולם, כי הכל אצלו חסום. שימו לב למילה – "חסום" – משמע שניתן לפתוח. לעולם לא תוכל ליהנות מהפרי לפני שקילפת את הקליפות, ולכן מה שעליך לעשות הוא לקלף את הקליפות האלו כדי לחזור למצב הקודם, שבו הצלחת לחוש את ה' איתך.

על מנת להבין ולבצע את כל זאת, האדם חייב מרכיב אחד חשוב והכרחי לקיומו בעולם, וזהו החסד הראשון של הבורא יתברך עלינו – והיא החכמה. בלי חכמה אדם לא יודע שיש בכלל פילטרים, ולא יודע איזה מעשה מוסיף קליפה ואיזה מעשה מסיר אותה. עם חכמה הוא מתחיל לראות את התמונה האמיתית: הפנס מעולם לא החשיך, רק הוא הניח צלופן אחרי צלופן.

אז המוסר השכל פשוט: תפסיק להתלונן על החושך ותתחיל לקלף. כל עבירה שאתה מפסיק לעשות היא פילטר אחד שיורד, וכל איבר שאתה מקדש הוא עוד חלון שנפתח. השפע היה שם כל הזמן, ב-100%. השאלה היחידה היא כמה ממנו אתה מוכן לתת לעצמך לקבל.