דלג לתוכן המרכזי
הפורטלפרשת השבוע

למה אסור לעכב תודה וסליחה? (ברכות דף ב')

דבר תורה · 2 דק' קריאה
הכאב
קיבלת טובה ולא אמרת תודה, פגעת במישהו ולא ביקשת סליחה, ואתה דוחה את זה שוב ושוב עד שהלב מתקרר.
הפחד
שתישאר נעול על מה שחסר לך, תשכח את כל השפע שקיבלת, וההרגל לדחות יזלוג לכל שטחי החיים.
החלום
להיות אדם שמכיר טובה מיד ומבקש מחילה מיד, שמח במה שיש לו ופתוח לקבל עוד.
מה לוקחים מכאן
  1. "לא יניח ממנו עד בוקר": מקורבן תודה לומדים שאסור לעכב הכרת הטוב, אלא להודות מיד ולפי היכולת.
  2. "כולם מתודה ילמדו": גם בקשת סליחה ומחילה ממי שפגענו בו אסור לעכב, אלא להתוודות מיד.
  3. הקנאה גורמת לשכוח את כל השפע שיש ולהינעל על הדבר האחד שחסר, וזה כאב לאבא שנותן.
  4. אבא שמח לתת לילדים שיודעים להעריך את מה שהם מקבלים.
  5. מי שמעכב תודה וסליחה מתרגל לעיכובים גם בשאר שטחי החיים.

על אכילת קורבן תודה כתוב: "לֹא-יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר" (ויקרא ז' טו'), ורש"י אומר: "כולם מתודה ילמדו". מה ילמדו? הכרת הטוב והוקרת תודה. שכן הכרת הטוב והוקרת תודה אסור לנו לעכב.

אם אדם עשה לנו טובה, עזר לנו, חיזק אותנו או רומם את רוחנו וכדומה, עלינו להכיר לו תודה באופן מידי לפי יכולתנו, ללא השהייה וללא עיכוב בשום אופן.

לאבא כיף לתת לילדים שלו כשהם יודעים להעריך את מה שהם מקבלים. ואיזה נורא זה שיש מציאות שבה אבא נותן לילד שלו כל מה שביכולתו, וברוך השם לא חסר לו שום דבר, אך בגלל יצר הקנאה והתאווה הילד רואה אצל ילד אחר משהו שאין לו, וזה גורם לו לשכוח כמעט את כל מה שיש לו. עכשיו הוא "נעול" על מה שחסר לו.

הילד ממש שכח את כל השפע ואת כל הטוב שאבא שלו הרעיף עליו. מבחינתו אין לו עכשיו שום דבר בעולם, ומה שמטריד אותו זה רק החפץ שראה אצל חבר שלו. איזה נורא זה לאבא שיש לו ילד שלא יודע להעריך?

ובנוסף אומר רש"י: "כולם מתודה ילמדו". כולם, כלומר כל הקורבנות שהם בכלל תודה, הודאה או כפרה. שכן גם אמירת סליחה ובקשת מחילה ממישהו שפגענו בו או שציערנו אותו בדרך כזו או אחרת, אסור לנו חס ושלום לעכב, אלא להתוודות מיד ולבקש ממנו את מחילתו.

ועד כמה חמור עיכוב הוקרת התודה או בקשת המחילה? אומרת הגמרא: "כדי להרחיק אדם מן העבירה", ומפרש רש"י: "כדי שלא יבוא לאכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת".

אמנם בעיכוב תודה או בקשת מחילה אין חיוב כרת, ולא להפחיד באנו אלא לקרב. אך לעניות דעתי, עיכוב יכול לגרום למעכב לעיכובים בשטחי החיים, ולכן אומרת לנו התורה: "לֹא-יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר".

מה שדוחים עד הבוקר, לרוב לא נעשה כלל. התודה שלא נאמרה מתקררת, והסליחה שלא התבקשה מתקשה, ומי שרגיל לדחות את הדברים האלה מתרגל לדחות גם את שאר הדברים החשובים בחייו. לכן, אם מישהו עשה לך טובה היום, תודה לו היום. ואם פגעת במישהו היום, בקש את סליחתו היום. אל תניח ממנו עד בוקר.

קראתי
שתף לזיכוי הרבים!וואטסאפטלגרםפייסבוקXמייל

הצעד הבא שלך

הצעד שלך
עוד היום, בלי לדחות למחר: פנה לאדם אחד שעשה לך טובה ותודה לו, ולאדם אחד שפגעת בו ובקש את מחילתו.
מדיניות פרטיות · תקנון ותנאי שימוש · ביטולים והחזרים · עוגיות · הצהרת נגישות · הבהרה ואחריות
אייל שטרית · SHIFT · הדרך לתכלית החיים שלך
כל הזכויות שמורות · כניסת מנהלים
שאלון שישים לך את כל האמת בפנים!כל התשובות ללמה החיים שלך תקועים · ללא עלות

אנו משתמשים בעוגיות הכרחיות לתפקוד האתר. בהסכמתכם נשתמש גם בעוגיות סטטיסטיקה ושיווק. מדיניות העוגיות