אל תהיה שקרן עם עצמך

1. אם לא הבנת משהו מהתורה – האשמה עליך, לא על התורה. "כי לא דבר רק הוא מכם" – אם ריק הוא, מכם.
2. מי שלא ישר עם עצמו לא יכול להיות ישר עם אחרים. היושר מתחיל בפנים.
3. החטא עצמו חמור, אך חמור ממנו: אתה עלית על דרך לא נכונה, ומשם קל ליפול.
4. כל מצב קיצוני, טוב או רע, התחיל מדלת אחת שנפתחה ומצעד ראשון. בדוק איפה הצעד הראשון שלך.
5. החכם סוגר את הפרצה מיד בתשובה שלמה. הטיפש חושב שניצח – ומשאיר את החומה פרוצה.

השקר שם אותך על הדרך שמובילה לכל הדרכים הרעות. העונש הכי קשה לאדם הוא מניעתו מעלייה רוחנית, וכן "תקיעה" במצבו הרוחני הנוכחי. ומאיפה זה מתחיל? מזה שאדם לא ישר עם עצמו.

מביא רבינו יונה בספר "שערי תשובה" בסימן קמ"ה את הפסוק (דברים לב, מז): "כי לא דבר רֵק הוא מִכֶּם", ואמרו רז"ל בירושלמי (כתובות פ"א): ואם רֵק הוא – מִכֶּם, שאינכם יודעים לפרש טעם הדבר. כל אדם חייב לומר לעצמו שאם אינו מבין משהו מהתורה, וכן אם לא מתיישב לו משהו שקרא – חובה עליו להטיל את האשמה רק על עצמו, מכיוון שהוא זה שלא מבין. ועליו לקבל את הדבר במלוא אמיתתו, כי התורה אמת ומשה אמת.

אדם חייב להיות ישר קודם כל עם עצמו ולהודות על האמת כפי שהיא. אם הוא לא מבין – זה הוא שלא מבין. אם הוא לא מקיים – זה לא בגלל שאין אמת בדברים, אלא בגלל שהוא לא מקיים. יתרה מכך, אדם חייב להיות ישר עם עצמו לפני שהוא ישר עם אחרים, מכיוון שאם אינך ישר עם עצמך – היאך תהיה ישר עם אחרים?

עלינו להבין דבר עיקרי ויסודי ששמעתי מפי הרה"ג הרב אמנון יצחק שליט"א, שאמר שאדם שחטא עלה על דרך לא נכונה. כלומר: אדם שביצע עבירה, עצם עשייתה היא כבר דבר חמור, אך חמור מכך היא העלייה על דרך לא ישרה, שמשם קל ליפול לבאר שחת.

לדוגמה: לכל דבר בעולם ישנה התחלה. אדם שחס ושלום מכה את אשתו – זהו מצב קיצוני, ומצב קיצוני זה היה חייב להתחיל מנקודת התחלה מאוד ברורה, שאותה ננסה להבין. לרוב, אותו אדם לא התחיל להכות אותה מיד לאחר שנפגשו, אלא נעשה צעד ראשון בדבר שהעלה אותו על הדרך השלילית. לאחר מכן הוא עבר תהליך, לעיתים קצר ולעיתים ארוך, עד שהגיע לאותו מצב גרוע וקיצוני. יכול מאוד להיות שהצעד הראשון על הדרך השלילית לא נעשה בכלל אחרי שהכיר את אשתו, אלא עוד לפני כן.

בעזרת השם אנסה לפשט. נאמר לצורך העניין שהצעד הראשון שהעלה את אותו האדם על דרכו השלילית אכן קרה לאחר שנישאו. בהתחלה המצב היה תקין ורגוע, ובבית היה אפשר לשים לב רק לחילוקי דעות בין בני הזוג, שלרוב נפתרו בהסכמה בין שני הצדדים וברוח טובה. באחד מן הימים התפתח ויכוח שאף אחד מן הצדדים לא היה מוכן להסכים בו עם השני, ובמקום לעצור את הוויכוח ולהסכים ביניהם שהם לא מסכימים – הוויכוח הפך לוהט, הקולות עלו והחלו צעקות בבית. הבעל לא הצליח לשלוט בעצמו, וקללה נפלטה מפיו לעבר אשתו ללא כל כוונה.

שתי דרכים עומדות כעת מול אותו הבעל. אם חכם הוא, הוא יבין שכרגע הוא "פרץ" חומה מסוימת ביחסים שלו עם אשתו, ויעצור את עצמו מיד. הוא יתנצל, יתחנן לאשתו שתסלח לו על הטעות הגסה, יקבל על עצמו שלא לחזור על כך לעולם, ופשוט שיעשה הכל כדי לפייס אותה. במילים אחרות – יעשה תשובה שלמה.

ואם טיפש הוא, הוא ישאיר את החומה פרוצה, מכיוון שהוא חושב שבזה שביזה את אשתו והיא לא הגיבה לו בחריפות – הוא "גבר עליה" בוויכוח. סביר להניח שהוויכוח הבא עם אשתו יתחיל מיד בקללות, ואצבעו תלך ותהיה יותר ויותר קלה על ההדק. ומכאן הרבה יותר קל להבין כיצד הוא הגיע להרמת יד.

אפשר להבין התדרדרות כזו עוד יותר בקלות אצל אדם שמכור לסמים. סביר להניח שהוא לא התחיל מיד עם סמים קשים, אלא הצעד הראשון שלו נעשה על ידי "שאכטה" אחת של נרגילה או סיגריה. אני עד למצב שבו אב גילה שבנו בן ה-16 עישן סמים קלים בפעם הראשונה, והאב ממש סגר על הילד מכל הכיוונים: לקח לו את רישיון הנהיגה, לקח את כספו, העניש אותו שלא יצא מהבית ואסר עליו להיפגש עם חברים למשך תקופה מסוימת. בתחילה, כשראיתי את תגובת האב, חשבתי לעצמי שאולי הוא נהג בחומרה יתרה עם הבן. אך לאחר העמקה בדברים, אפשר להבין מדוע.

ישנם אנשים שאופיים חזק והם אינם מתדרדרים בקלות ולא נסחפים אחרי החברה, וישנם אנשים שמספיקה להם מילה אחת וכבר הם בדרך למטה. כיצד נדע לזהות האם הילדים שלנו הם בעלי אופי חזק או חלש? רק הניסיון מלמד. אך האם אתה, בתור הורה, תיקח את הסיכון ותבדוק? יכול להיות שבנך יעשן סיגריות כל חייו, כשהסיגריות הן הצעד הראשון, ובכך יסתכמו הדברים (לא שסיגריות זה טוב). אך יכול מאוד להיות שהסיגריות, בשילוב עם חבר מקולקל, הן רק הצעד הראשון, חס ושלום, לעבר האבדון של בנך.

כל מצב טוב נתון, וכן להפך, כל מצב גרוע נתון – היה חייב להתחיל מנקודת התחלה מסוימת, מדלת אחת שנפתחה ומצעד ראשון שנעשה לעבר המצב הנתון.

על כן אמר הרב אמנון יצחק: אדם שחטא עלה על דרך לא נכונה. החטא לכשעצמו גרוע, אך גרוע מכל זה שאם לא מתקנים את החטא מיד בתשובה שלמה – עלית על דרך רעה, חס ושלום. ומן הסתם, אם אדם משקר לעצמו ואף מורגל בכך – משמע שהוא נמצא על דרך רעה, והיא הדרך הרעה שמובילה לכל הדרכים הרעות.

לכן, המוסר השכל פשוט: הכל מתחיל בצעד הראשון, ואת הצעד הראשון אפשר לתקן רק אם אתה ישר עם עצמך. ברגע שאתה מודה על האמת – שאתה זה שלא מבין, שאתה זה שלא מקיים, שאתה זה שפרץ את החומה – אתה יכול לעצור, לחזור בתשובה ולסגור את הדלת לפני שהיא הופכת לדרך. ברגע שאתה משקר לעצמך, הדלת נשארת פתוחה, ואתה כבר בדרך. אל תהיה שקרן עם עצמך. זה הצעד הראשון חזרה.