MOT - רגע האמת - לחיות או למות

אנחנו בעשרת ימי תשובה, ואנשים כל היום עסוקים בלהגיד סליחה לקב"ה, או להגיד סליחה לאנשים אחרים – וזה חשוב מאוד, אבל את הדבר היחיד שהם צריכים לעשות לפני שהם מבקשים סליחה מאנשים אחרים – הם מפספסים.

הדבר הכי קשה שאנחנו חייבים לעשות – אבל לצערי כמעט ואף אחד לא עושה – זה לעמוד מול המראה – ולבקש סליחה מעצמנו. לבקש סליחה מעצמנו על השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ומאמינים להם.

לבקש סליחה על זה שאנחנו יודעים שמגיעים לנו חיים הרבה יותר טובים, סליחה על שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים וחייבים לעשות שינוי, סליחה על זה שאנחנו מקבלים בלי סוף הזדמנויות ועזרה לעשות את השינוי הזה – ואנחנו בסוף לא עושים כלום!

לבקש סליחה על זה שאנחנו נותנים לפחד שלנו לשתק אותנו!

לבקש סליחה ממי שאנחנו מסוגלים להיות – אבל אין לנו אומץ! סליחה ממי שאנחנו מסוגלים להיות – אבל אנחנו מעדיפים לשקר לעצמנו, מעדיפים לספר לעצמנו סיפורים ומעדיפים להמציא תירוצים מפה עד הודעה חדשה – וכמובן - סליחה על זה שאנחנו משקיעים את כל האנרגיות שלנו, את כל הזמן שלנו ואת כל הכסף שלנו על שקרים עצמיים ללמה אנחנו לא יכולים לשנות לעצמנו את החיים, רק בגלל שיותר נוח לנו להישאר עם החיים הקשים שלנו!

פעם אחת זה בגלל זמן, פעם אחת זה בגלל עבודה, פעם אחת זה בגלל כסף, בקיצור – תמיד יש תירוצים - אבל איך שלא נסובב את זה – בסוף הכל זה תירוצים ושקרים בלי סוף, כי המציאות מראה שאנחנו תקועים ולא זזים!

למה אני אומר שקרים? פשוט: תסתכלו שנתיים אחורה על החיים שלכם!

קניתם מלא בגדים לעצמכם? ברור! אולי יצאתם לחופשה? יש מצב. אכלתם במסעדות? בטח! הייתם בקניון? בוודאי! אז זמן יש, אנרגיות יש – וגם כסף יש, אבל אתם מעדיפים לקחת את כל המשאבים שלכם – ולהשקיע אותם בלהיות מומחים בלהאשים את האישה, הבוס, הבנק – ואת כל מי שרק אפשר – בזה שהחיים שלכם תקועים במקום, ובסוף גם לבכות על זה במקום לקום - לקחת אחריות ולשנות!

הבעיה היא שהזמן, האנרגיות והכסף שלכם – באים עם מלא תירוצים וסיבות ללמה לא להשקיע אותם במקום הנכון! אנשים מנתבים את כל מה שיש להם למקומות הלא נכונים – ואז בוכים שהחיים שלהם ברצפה! במקום להשקיע בעצמם ולפתח את עצמם – הם מפתחים את הכרס שלהם ואת ארון הבגדים שלהם, ובמקום להשקיע בעצמם – הם משקיעים על עצמם! הם משקיעים את כל מה שיש להם על שטויות ועל תאוות שיעלמו, ורוב הסיכויים שהם גם לא יזכרו מהם כלום.

* אנשים מצהירים שהם לא מפחדים מאף אחד – אבל בפועל ומבלי לשים לב – האדם שממנו הם פוחדים הכי הרבה – הוא עצמם! הם בורחים מעצמם - וזה מה שמכניס אותם לצרות בחיים. אני לא מחפש ללטף אף אחד, ומניסיון אישי – להתחיל להגיד לאדם שתקוע במקום "אל תדאג, יהיה בסדר, אתה טוב איך שאתה" – חוץ מלתקוע אותו, לקבור אותו יותר עמוק ולעשות לו נזק הרבה יותר גדול בחיים – זה לא יועיל ולא יעשה שום דבר טוב לחיים שלו – ושוב – אני אומר את זה מניסיון אישי כי זה מה שתקע אותי הכי הרבה!

לי אישית נמאס מהצגות ומילים שאין בהן שום תוכן.

אני מעדיף להגיע למצב שאם הקב"ה החליט שאני ימות – לפחות אני ימות בדרך למימוש תכלית החיים שלי. לפחות חייתי איך שרציתי ובחרתי לחיות, ולא נתתי לאף בוס, אף צ'ק ואף תלוש משכורת עלוב לשלוט לי על כל החיים! בקיצור – לפחות אני אמות מי שאני באמת. בלי מסכות.

זה מי שאני, זה מי שאני בחרתי להיות, וזו התכלית שלי בעולם. אני זה ששולט לעצמי על החיים, אני זה שבוחר איך לחיות, אני יכול להאשים רק את עצמי במה שקורה לי - ואין סיכוי בעולם שאני מוותר על זה.

אתם חייבים להבין חברים: אין ברירה אחרת. האופציה השניה זה להיות עבד שכל היום רודף אחרי פרוטות כדי לשלם חשבונות ולמות – ומבחינתי זו ממש לא אופציה!

איפה שאחרים קוראים לזה כישלון – אני קורא לזה עוד סיבוב. איפה שאחרים עוצרים – אני ממשיך.

שלא תבינו לא נכון – הפחד לא נעלם. גם אני מפחד – אבל אני לא נותן לפחד לעצור אותי, והפחד הזה לא נותן לשבת. מבחינתי זה “לעשות או למות”.

זה נקרא שליטה וזה נקרא כוח, עבודה קשה, התמדה, עקשנות – וזה מה שנקרא חיים!

לעבוד כמו חמור, לא לראות את המשפחה שלך ואין לך זמן לעצמך – זה לא נקרא חיים! זה נקרא עבדות!

לוותר על כל מה שאתה רוצה לעשות, לוותר על מה שאתה אוהב, לוותר על לראות את הילדים שלך גדלים - וכל זה בתירוץ ש"אתה חייב לעבוד כי ממה נתפרנס" – זה נקרא עבדות פר אקסלנס!

מצד שני – לחיות איך שאתה בוחר, להשקיע בזמן עם הילדים שלך, עם אשתך, לדבר בצורה יפה, לעסוק ולהתפרנס ממה שאתה אוהב – זה אפשרי, וזה עניין של בחירה!

כל אחד יכול להגיע למצב הזה!

זה קשה? ברור!

אבל מצד שני – גם לעבוד כמו חמור ולראות את כל החיים שלך עוברים לידך בזמן שאחרים מסביבך חיים את החיים שהם בוחרים לחיות – זה גם קשה!

האחריות עליך, ואם לרגע אתה חושב שאתה לא יכול – תחשוב שוב!

כן אחי - תקרע את עצמך, קח סיכונים, תתאבד על זה ותעשה הכל – אבל הכל כדי להגיע לזה – גם אם זה אומר למות בדרך – כי בפועל החיים שלך תלויים בזה.

עכשיו חברים, בואו תבינו למה אתם חייבים להתאבד על זה, ואין לכם באמת ברירה אחרת.

* 1. במסכת כתובות כתוב: "הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא".

בואו תבינו עד כמה עמוק המשפט הזה שחז"ל אמרו לנו במסכת כתובות, ואני ממליץ לכם בחום למי שבאמת רציני לגבי החיים שלו – שיקח דף ועט – ויכתוב לעצמו נקודות כדי שאחר כך הוא יראה בעיניים את כל המהלך – ויבין אותו כמו שצריך.

2. הקב"ה ברא את העולם בשביל תכלית 3. זכות הבחירה - אם תיטיב שאת 4. אי הבחירה האקטיבית בטוב - היא בחירה אקטיבית ברע - והתוצאה: חיים קשים ומסובכים 5. "בטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא" האדם היחיד שיצליח בחיים זה הבנאדם שמשקיע את כל מה שהוא יכול – בעצמו!

האדם היחיד שיצליח בחיים זה האדם שרואה מולו את ים סוף – וקופץ! זה או שאני מצליח – או שאני מת בניסיון להצליח! כי אני מחויב לעצמי ואני מחויב למי שאני רוצה להיות! אני חי את זה. כל מה שאתה רוצה – אתה יכול להשיג. אבל אתה חייב להיות כנה עם עצמך: אם אתה לא אוהב את זה, אם אתה לא מוכן למות על זה – אל תתקרב לזה בכלל. אל תשחק משחקים.

לא צריך שתחכה לי, אני אגיע אליך. ואיך שהענקים בחיים שלך יפלו – תחזור ותכה אותם שוב. לא להרוג – להכות. זה “לעשות או למות”.

תשאל את עצמך שוב: למה אתה חי? בשביל מה אתה מוכן למות היום? מה החלום שלך? מה אמרת לאותו מורה? מה אמרת לאמא שלך? מה אמרת לחברים שלך? מה אמרת לעצמך לפני שהפסקת? מתי המציאות נהייתה השקר שלך? מתי התחלת להיות נינוח? מתי איבדת את הדרך? מתי הפסקת? מתי ויתרת?

אני כאן כדי לדחוף אותך. אני כאן כדי להניע אותך. אני כאן כדי לחבר אותך חזרה למי שאתה באמת. מתי ויתרת? מתי שכנעת את עצמך לא לעשות את זה? תתחיל לשכנע את עצמך לחזור לזה. תתחיל לוודא שאתה כותב לעצמך את ההערות, את המטרות, את החלומות.

אני יודע שאתה יכול להגיע לשם. אני יודע שאתה יכול להגיע לרמה הבאה. אין לי ספק בזה. אבל אתה חייב לעבוד. אתה חייב לעבוד, אחי! לקום מוקדם. ללכת לישון מאוחר.

תן לי להגיד לך משהו: אתה חייב להפוך לאובססיבי. במה אתה אובססיבי? כל אדם מצליח שראיתי בחיים – הם שונים. הם אובססיביים. כל מה שאתה מזהה – אם זה שלך, אם זה מה שאתה נלחם עליו – אתה מוכן להילחם עליו, אתה מוכן למות עליו. זה “לעשות או למות”.

תראה, אין יותר דיבורים. זהו. נגמר הזמן לחלום ולדבר על מטרות. עכשיו זה הזמן להפסיק לדמיין – ולעשות.