GARY - אייל שטרית - תשנו את העתיד שלכם

הסיבה שאני מוציא הרבה מאוד תוכן החוצה – מפיק, כותב, מצלם, עורך, מעצב ומפיץ – זה בגלל שכל האנשים היום נמצאים ברשת.

המציאות הראשית שעד לפני 20 שנה – הייתה לשבת אחד מול השני ולדבר – היום נמצאת ברשת.

אם אני אוהב את זה או לא – זה לא משנה. זו המציאות, והסיבה שהיום אני עושה את מה שאני עושה – כי זו הדרך שלי לעזור לכמה שיותר אנשים – בכמה שפחות זמן.

אם יש כאן עדיין כאלו שאומרים: "עזוב! טיקטוק לא בשבילי...פייסבוק לא בשבילי...יוטיוב לא בשבילי" – אז המצב לא טוב!

אם לא הייתי מתגבר על פחדים שלי לדבר במקרופון – וכל שכן לדבר מול מצלמה – וכל שכן בשידור חי – בחיים לא הייתי זוכה להוציא אנשים מחובות וממינוסים, לכוון אנשים לדרך עסקית מצליחה, להרים לאנשים את האמונה, לחזק לאנשים את הביטחון העצמי, לתת לאנשים תקווה, ללמד אותם איך להציב מטרות ואיך לגלות מי הם – מה התפקיד שלהם בעולם – ואיך להוציא אותו לפועל!

אתם חייבים להבין שיש לכם כוחות עצומים, ויש אנשים שלא יודעים את זה.

רק בעיה היא – שאנשים מפחדים לעשות את מה שהם רוצים לעשות – כי הם פוחדים מה יגידו עליהם – ושאולי לא יהיו להם מספיק לייקים וצפיות.

עד היום יש לי סרטונים עם 100 ו-200 צפיות – וזה בסדר!

לא כולם הם הקהל שלי – ולא כולם צריכים להתחבר למה שאני אומר או עושה.

זו גם הסיבה שכתבתי את הספר שלי, זו גם הסיבה שיצרתי את הדרך הדיגיטלית שהופכת לאנשים את החיים תוך 3 חודשים, זו הסיבה שבע"ה בקרוב אני מוציא את הספר השני, וזו הסיבה שאני פותח עכשיו גם קהילה סגורה שבה אני הולך להעביר סדנאות להתפתחות אישית ועסקית באופן שוטף רק לחברי הקהילה.

לא כולם הקהל שלי – וזה בסדר גמור! אני רוצה איתי רק את האנשים שהתוכן שלי באמת עוזר להם ומשנה להם את החיים – וב"ה – יש כבר עשרות אלפים כאלה.

המטרה היא לקחת את הכלים שקיבלתי מהקב"ה - ולעזור לכמה שיותר אנשים להצליח עם החיים שלהם – ובגדול!

"יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר - רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה" הדבר הכי חשוב – זה שתקחו איתכם כמה שיותר אנשים – ותתקדמו קדימה! גם אם הצלחתם להשיג את מה שאתם רוצים בחיים, והגעתם לגדולה – אל תשכחו מאיפה באתם, אל תסתכלו על אנשים מלמעלה, ואל תתקעו במגדל השן באיזה משרד מפונפן.

אם כשהיה לכם רכב ישן – הייתם עוזרים לאנשים ולוקחים אותם טרמפ – אז כשאתם תגדלו ותקנו מרצדס – אל תעברו ליד מישהו שנראה קצת יותר מלוכלך מהרכב שלכם – ותתעלמו ממנו!

תהיו נגישים לעזור לכמה שיותר אנשים - וזו הסיבה שאין לי מוכרים, אין לי נציגי שירות, ואין לי מנהלי מכירות – זה רק אני! וכשאנשים רוצים להצטרף לדרך הדיגיטלית שלי – אני זה שיוצר איתם קשר! אני זה שמדבר איתם!

כשיצאתי לדרך, אנשים התחילו לדבר עלי ולקרוא לי "מנטור", "יועץ", "סופר", "מחולל ניסים", "קוסם" – ואפילו "שרלטן", "חרטטן", "מנטור בשקל" – ועוד לא מעט כינויים - וזה בסדר גמור!

אני לא רואה את עצמי מנטור.

אני רואה את עצמי בתור אדם פשוט כמו כולם, שהיה במינוסים, בחובות, עם ביטחון עצמי נמוך, עם מוטיבציה ברצפה, עם משמעת עצמית של מאבטח בביטוח לאומי (בלי לפגוע כמובן – כי יש מאבטחים עם משמעת עצמית גבוהה מאוד) – וכמו כולם חברים - עברתי משברים יחסית קשים בחיים – וכדי לצאת מכל המשברים האלו - הקב"ה זיכה אותי לכתוב דרכים שהוציאו אותי מכל הצרות האלו. זה הכל! ואגב – התגובות השליליות והגיבורים שיושבים מאחורי המקלדת עם שמות כמו "טייץ 45", ו"נותנת ברכה לחיים" – לא דילגו מעליי.

עד היום אני מקבל תגובות כאלו, ואני מאמין שזה ימשיך כל עוד אני עושה את מה שאני עושה.

עד היום אני מתמודד עם אנשים שנכנסים לשניה לשידורים החיים שלי, כותבים איזה משהו מטופש וחסר טעם – ואני מודה ומתוודה – עדיין לפעמים - אני נופל ומגיב להם.

אין מה לעשות חברים! זה המדד להצלחה בחיים! ככל שיש לכם יותר שונאים – ככה תדעו שאתם יותר מצליחים! תמיד יהיו תגובות ותמיד יהיו אנשים שלא יאהבו את מה שאתם עושים או את מה שאתם אומרים - וזה הכי משפיע עלינו - כשזה מגיע מאנשים שקרובים אלינו – וזה בסדר!

אנחנו צריכים ללמוד להתעלם – במיוחד מאנשים שאנחנו לא מכירים, אבל יותר מזה – גם מאנשים שקרובים אלינו, כי כשאנשים שקרובים אלינו אומרים לנו: "עזוב, זה לא בשבילך...אתה לא תצליח...זה קשה...אין לך כסף להתחיל..." – או כל מיני אמירות מטופשות כאלו שחוץ מלרוקן לנו את המוטיבציה – לא עושות שום דבר מועיל, וכשהקרובים שלנו אומרים לנו את זה – זה לפעמים נכנס אלינו, והדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות לעצמו – זה לתת לזה להשפיע לנו על הרגש, לפגוע בנו, או יותר גרוע - לתת לזה לעצור אותנו.

* חברים, כדי להתחיל לצאת מבעיות בחיים וכדי להביא את עצמכם למימוש עצמי ולהצלחה בכל מה שאתם עושים - אתם חייבים להיות בפעולה – בלי שום קשר למה שקורה סביבכם.

אין אחד שלא מכיר את הסיטואציה שכל המשפחה יושבת בשולחן ליל הסדר או בשולחן חג – ופיתאום כל אחד זורק רעיון חזק לאיזה סטארטאפ או לעסק מצליח.

רעיונות יש לכולם, אבל רק רעיונות – לא עובד. אתם חייבים אומץ ואמונה!

אמונה בעצמכם שאתם מסוגלים, ואומץ לגרום לאנשים לשבת מול מסך ולהקשיב למה שיש לכם להגיד – בדיוק כמו שאני עושה עכשיו.

* תקשיבו טוב – העסק הכי נפוץ שקיים בעולם – ויש אותו כמעט לכל אחד – זה עסק של תירוצים.

הם מומחים בלתרץ למה הם לא עושים כלום – ואני מבין את זה – כי זה לא פשוט. זה קשה!

יש אנשים שבאו מרקע מאוד קשוח, ונולדו למציאות כמעט בלתי אפשרית – אבל בחרו לא להישאר שם!

תקשיבו מה זה כוח רצון של בן אדם!

לפני כמה חודשים התקשרה אלי מישהי ואמרה לי: "אייל, ראיתי סרטונים שלך ואני רוצה לעבור אצלך תהליך.

הייתי קצת עסוק, אז אמרתי לה: בסדר גמור. תני לי כמה דקות, אני חוזר אליך ונצרף אותך לדרך הדיגיטלית".

אז היא אומרת לי: "רגע, חכה שניה – יש לי שאלה: "אם אני אעשה את הדרך הזאת תוך שבועיים – היא תעזור לי? היא תשנה אותי?" אמרתי לה: "תשמעי: הדרך הזאת היא כמעט 50 שעות של תוכן, ובכל נושא יש משימות פרקטיות לביצוע. שבועיים זה יחסית מהר מידי לדעתי – אבל חד משמעית זה ישנה אותך בצורה קיצונית. כבר בשעה הראשונה את תרגישי פיזית ורוחנית את השינוי, אבל – אני ממליץ לעשות אותה לעומק ולפרוס אותה על פני 3 חודשים – אבל חכי שניה – יש לי שאלה: למה שבועיים?".

מה היא אומרת לי: "אני נערה בת 17, המצב שלי בבית לא טוב בכלל – ועוד שבועיים לא תהיה לי גישה לטלפון או למחשב. אני נכנסת למוסד סגור לנערות בסיכון".

תראו מה זה ילדה בגיל 17 שבאה מרקע קשה מאוד, ומבינה שהשינוי בחיים שלה – יבוא רק ממנה!

הלוואי ואני הייתי מבין את מה שהילדה הזאת הבינה בגיל 17!

יש אנשים בני 50 שעדיין לא מבינים את זה, והם עדיין יושבים מול הנר ומחכים לנס.

הסגולה אולי תעבוד – כשאנחנו נעשה את המקסימום שאנחנו יכולים!

אין דבר כזה לשבת ולחכות – ויהיו תוצאות. לא יקרה!

כל אחד מאיתנו סוחב על הגב שלו חבילה לא קטנה, ולפעמים החבילה הזאת גורמת לאנשים לדשדש, למרוח את עצמם, לדחיינות – ואפילו לקיפאון. הם לא זזים מהמקום.

הכל תקוע אצלם, אבל מה שאתם עוד חייבים להבין – זה שאפשר לפתור את זה יחסית מאוד מהר - וזה עניין של בחירה – בדיוק כמו הילדה בת 17!

היא הבינה מה שהרבה מבוגרים לא מבינים: הכוח אצלכם בידיים!

אתם יכולים בעוד חודש מעכשיו – להיות במקום אחר בחיים שלכם! זה עניין של בחירה!

בחירה לזרוק את התירוצים – ולהתחיל לזוז! לזרוק את התירוצים – וללכת לחדר כושר! לזרוק את התירוצים – ולקנות את הספר! לזרוק את התירוצים – ולהירשם לקורס!

השינוי בידיים שלנו! החיים שאתם רוצים – נמצאים במרחק של החלטה אחת!

מי אתם רוצים להיות? מה אתם רוצים להיות? כמה אתם רוצים להרוויח? איזה עסק אתם רוצים לפתוח? איזה בית אתם רוצים לקנות? איך אתם רוצים שהחיים שלכם יראו בעוד 3, 4, 5 שנים?

כל זה – בידיים שלכם – ועכשיו! כל זה תלוי בהחלטות שתקחו עכשיו!

אם תקחו החלטה שלא לעשות כלום – לא יקרה שום דבר, ואתם בוודאות תישארו במצב שאתם נמצאים בו עכשיו,

אבל אם תקחו עכשיו החלטה אמיצה לקום ולשנות לעצמכם את החיים – זה מה שיקרה! החיים שלכם ישתנו!

* אנשים שואלים אותי: "אייל, איך אני אדע מה התכלית שלי בחיים?", והתשובה מאוד פשוטה, אבל אנשים לא מוכנים לקבל את האמת איך שהיא! הם מעדיפים לשמוע חארטות, ולהקיף את עצמם באנשים שיגידו להם ש"הם בסדר איך שהם", וש"הכל תקין איתם" – למרות שלא הכל תקין איתם! למרות שהם שקועים בחובות ובמינוסים!

"וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה...וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה' עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה" אז איך נדע מה התכלית שלנו בעולם, למה באנו לכאן ומה התפקיד שאנחנו אמורים למלא?

התשובה פשוטה:

התשובה ל: "מה התכלית שלנו?" – זו התשובה ל"מה אנחנו?", וכדי שנדע מה אנחנו – אנחנו קודם כל חייבים לדעת – מי אנחנו!

רוב האנשים משקיעים על עצמם ולא בעצמם, וההבדל הזה - הוא שיקבע איך החיים שלהם יראו, וכדי שאדם יוכל לדעת מה תפקידו בעולם ואיך להוציא אותו לפועל - הוא קודם כל חייב להכיר את עצמו, וכדי להכיר את עצמו - הוא חייב להכיר איזה כלים רוחניים יש לו – ולא רק זה – אחרי שהוא הכיר את הכלים הרוחניים שיש לו - הוא חייב לפתח אותם למקסימום שהוא יכול לפי היכולות שלו, ורק כשהוא מתחיל לפתח את הכלים הרוחניים שלו ומתחיל להכיר מי הוא באמת – הוא יבין מה הוא ומה התכלית שלו.

רוב האנשים מחפשים קיצורי דרך. לא רוצים להשקיע בעצמם.

מעדיפים לקנות נעל חדשה, מעיל חדש, חולצה חדשה – אבל להשקיע בעצמם קורס דיגיטלי, ספר, הרצאה – זה לא.

קחו משל זריז: נגיד ואני בא אליכם עם ארגז כלים גדול – ואני אומר לכם: "תתחילו לבנות".

אתם שואלים אותי: "מה לבנות?".

אני אומר לכם: "עזבו שטויות – תתחילו לבנות".

ואתם שוב שואלים: "מה לבנות".

ואני שוב אומר: "תבנו!".

אתם: "טוב, אתה לא רוצה להגיד מה לבנות – לפחות תגיד איזה כלים יש לנו כאן, כדי שדרך זה שנדע איזה כלים יש – אולי נצליח להבין לבד מה לבנות".

ואני עקשן: "תבנו!".

איך אתם יכולים לדעת מה לבנות ואיך לבנות, אם אתם לא יודעים איזה כלים יש לכם – ואיך להתשמש בהם?

כדי שתתחילו לבנות - המינימום ההתחלתי הוא קודם כל להכיר את הכלים ולדעת להשתמש בכל אחד מהם, ורק אחרי שתכירו את הכלים ותדעו איך להשתמש בהם – תוכלו להתחיל מה לבנות.

אותו דבר לגבי התכלית: בן אדם לא יודע מה לבנות, לא יודע איזה כלים יש לו – והוא מצפה להבין מה התכלית שלו. זה לא עובד.

אז להבין ישר מה התכלית שלנו – זה על גבול הבלתי אפשרי, אבל אם נדע איזה כלים יש לנו, וגם נחזק אותם ונלמד איך להתשמש בהם – דרך זה – נדע מה אנחנו יכולים לבנות ומה התכלית שלנו כאן בעולם – אבל בדיוק כמו שאמרתי קודם: כולם מבינים את זה שכלית, אבל למרות שיש אופציה אחרת - פרקטית – כולם נשארים תקועים במקום עם חיים קשים ומלאים בצרות.

לאלו שכן לוקחים את זה בשיא הרצינות, ומתחילים לשנות לעצמם את החיים – קחו עצה:

כשאדם עולה על הדרך ומתחיל לממש את התכלית שלו בעולם, הוא לא יודע לקראת מה הוא הולך ואיך העבודה תיראה – בדיוק כמו שכתוב בפסוק: "...וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה'..."...אי אפשר לדעת.

אבל למרות חוסר הידיעה, ולמרות שהדרך לא 100% ברורה – יוצאים לדרך, וכאן נכנסת האמונה, כי כשנתחיל את המסע של החיים שלנו - אזור הנוחות יסרב לשחרר אתכם והוא ימשוך אתכם לחזור חזרה – וכשזה יקרה – אתם חייבים להתעקש כדי לצאת בשלמות מאיזור הנוחות - ולא להשאיר אחריכם כלום! "...גם מקננו ילך עימנו לא תישאר פרסה..."!

אבל שימו לב - לצאת משם זה לא מספיק!

אותו אחד חייב גם לשרוף את הגשרים שמקשרים אותו או שמובילים אותו חזרה לאזור הנוחות שלו. למצרים.

אז זה קשה? כן.

יהיו נפילות? כן.

יהיו אכזבות? כן.

נצטרך להשקיע זמן וכסף? ברור.

אבל מה האופציה השניה? חיים קשים מלאים בייסורים, קשיים, חובות, נפילות ואכזבות.

ככה או ככה – זה יהיה קשה, והשאלה היא – האם בצד השני של הקשה – יחכה לי משהו שאני רוצה, או שלא?

* האריה רודף אחרי מה שהוא רוצה להשיג, והצבי בורח ממה שהוא רוצה להימנע.

שניהם רצים, והדבר היחיד שאמור לעניין אתכם עכשיו, זה המצב הנוכחי שלכם: או שאתם בהתקפה, או שאתם בהגנה.

או שאתם רודפים אחרי החיים שאתם רוצים לחיות – ואני ממש לא מדבר על כסף, או שאתם בורחים מחיים שאתם לא רוצים לחיות.

או שאתם באים עם אין סוף תירוצים ללמה לא הולך לכם בחיים, למה אתם נמצאים במינוסים ולמה הזוגיות שלכם במצב קשה, או שאתם באים עם פתרונות לאיך אתם מתכוונים לפתור את בעיות האלו.

אם הבסיס שלכם לא נכון – אין לכם סיכוי להצליח.

אם אתם נמצאים במקום שאתם לא מאמינים בעצמכם – אין לכם סיכוי.

* מה שכולם צריכים לעשות זה לפתח מודעות עצמית ולהבין מי הם, להתמקד בצורה כפולה במה שהם טובים בו ולנסות להשיג משאבים שיעזרו להם במה שהם לא טובים בו. אני כתבתי עבור Thank , כתבתי עבור... כשאמרו לי שאני כתבתי עבור ספרי ניו יורק טיימס רבי מכר, צחקתי כל הדרך שאני אוסף את הדמעות, כי אני לא יכול לחבר שתי משפטים ביחד אם החיים שלי היו תלויים בזה. אבל אני יודע איך לשכור כותב רפאים, ואני בהחלט יודע איך לשבת במשך תשע שעות רצופות ולהקליט ספר בישיבה אחת.

אתם צריכים להבין איך אתם מתקשרים לעולם כמבצעי פעולה, איזו מדיה אתם משתמשים בה. חלקכם יכולים לעשות את כל השלוש, חלקם שניים. אבל תראו מה קרה בעשור האחרון: בשנת 2002-2004 היה עידן הבלוגים, זה היה עידן הבלוגרים. כמה מכם היו בלוגרים בין 2002 ל-2005? תרים את הידיים. אז יש כאן כמה פורצי דרך מוקדמים שהרגישו את השפעת זה, נכון? נכון? הייתם בבלוגים וזה היה זה. WordPress או אפילו לפני זה, זה היה מדיה מאוד חשובה. יוטיוב עוד לא היה קיים, היה יקר מדי להזרים וידאו אונליין, לא היו נגן וידאו, פודקאסטים הגיעו רק ב-2005-2006 עם פלירטוט קטן, אבל אז בקלות אחריו יצא טוויטר, יוטיוב יצא והכול השתנה לכתיבה ווידאו קצרים.

ואז בשנתיים האחרונות, האודיו עלה שוב. כמה אנשים כאן שומעים פודקאסטים עכשיו? תרים את הידיים. כמה מתוך הידיים האלו לא שמעו פודקאסטים לפני שלוש שנים? תרים את הידיים. תחזיקו את הידיים למעלה. בעצם, תראו את זה לחזות את זה ויזואלית, נעשה את זה עוד פעם. כמה אנשים שמעו פודקאסט עכשיו? תרים את הידיים. אני רוצה שכולם מקדימה יסתכלו ויראו מה שאני רואה. אוקי, כמות מטורפת. עכשיו, מתוך האנשים ששומעים פודקאסטים עכשיו, מי לא שמעו פודקאסטים לפני שלוש שנים? תעמדו בבקשה. אני צריך שכולם יסתכלו מסביב כי אם אתם רוצים להבין למה אני עומד על הבמה הזאת עכשיו…

לא אמרתי לשבת, אני סתם צוחק, אני מתארגן. אם אתם רוצים להבין למה אני כל כך בר מזל להיות פה על הבמה, זה כי יש לי כישרון ייחודי שאני לא לוקח עליו קרדיט, ההורים שלי מקבלים את כל הקרדיט. יש לי יכולת להבין מעט מה אתם עומדים לעשות לפני שאתם בעצם יודעים. אז מה שאני עושה זה כשאני יודע שמשהו עומד לקרות, יש לי צניעות, והמילה הזאת אני רוצה שתתחילו לחפש ולהבין ולהפוך אותה לאמונה דתית. כל האגו שלי, כל ה"המנצח", זה הצניעות שלי שגרמה לי להצליח. לא בדרך שאני מתנהל איתכם, בעדינות, אלא הצניעות הזאת שאומרת: "כשאני מאמין שמשהו חדש קורה, אני לוקח את הסיכון הנתפס של ללכת לשם קודם, להשקיע שעות אינסופיות ללא ברור" והחלק היחיד שהצליח להרוויח כאן מאות מיליונים זה כשהרשתות החברתיות הגיעו והם שאלו: "מה ה- של פייסבוק וטיוטר?"