4 התירוצים

אז יש 4 תירוצים שתוקעים את כולכם בחיים, וכדי להשתחרר מהם – יש רק דרך אחת שמורכבת מ-3 שלבים, ומי שלא יהיה מוכן לעבור את 3 השלבים האלו – ישאר תקוע לנצח עם כל הצרות שיש לו בחיים.

קודם כל לפני שאני נכנס ל-4 התירוצים – תבינו דבר פשוט: אתם הבעיה – ואתם הפיתרון!

אם לא תפתחו את עצמכם ואת מי שאתם, שום דבר לא יעזור לכם!

משמעת עצמית זה לראות פלוס בחשבון הבנק!

ביטחון עצמי זה לשווק את עצמכם בלי פחד ולהביא אלפי לקוחות בלי מאמץ!

כריזמה זה לדבר עם לקוח – ולא לחשוב או לפחד על הכסף לאורך כל השיחה!

אמונה זה פשוט לקום ולעשות את מה שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות – למרות שיש פחד!

חברים - תפסיקו עם הסרטונים, הוובינרים והקורסים מהירים.

אם אתם חושבים שתסיימו את השידור הזה היום, ובגלל שקיבלתם משלושת הימים האחרונים הרבה מאוד כוח והרבה מאוד מוטבציה – זה מה שיספיק לכם, אז אתם טועים ובגדול!

בן אדם שצריך לעשות שינוי רציני – נגיד אחד שמכור לסמים - סרטונים לא יעזרו לו! פודקאסטים לא יעזרו לו! שיחה פה שיחה שם – לא תעזור לו!

הוא צריך תהליך גמילה עמוק, ורק תהליך רציני שיוביל לשינוי משמעותי במי שהוא – באופי שלו - יוציא אותו מהמצב הזה, ואתם? אתם חיים את החיים שלכם כבר יותר מ-30-40-50 שנה, ואתם מצפים שההרגלים של 50 שנה שיש לכם - ישתנו מסרטון או מפודקאסט?

אם לא תקחו את עצמכם בידיים – ותצרפו את עצמכם לתהליך עמוק שיעשה אצלכם שינוי משמעותי באופי שלכם – אתם תמשיכו עם השקרים העצמיים עד ליום האחרון שלכם , סביר להניח שהחיים שלכם יהיו קשים עד ליום האחרון שלכם, ובסוף החיים שלכם – תהיה לכם תחושות ריקנות וחרטה גדולות וכואבות מאוד.

תבינו חברים, אי אפשר לעשות את זה לבד!

אם לטראמפ יש מאות יועצים לגבי כל דבר ועניין, לביבי יש עשרות יועצים לגבי כל דבר ועניין – ולהבדיל אלף אלפי הבדלות – למשה רבינו היו יועצים: "ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות" – אז מי אנחנו שנצליח הכל לבד? מי אנחנו שלא ניקח מישהו שיכוון אותנו?

לבד – זה בלתי אפשרי, ומי שמספר לעצמו שזה כן אפשרי – שלא יהיה מופתע שהמינוס הולך וגדל, החשק והמוטיבציה הולכים ויורדים – ותחושת הייאוש משתלטת לאט לאט.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש רק שתי אופציות: או לנסות ולסלול לעצמו את הדרך, או לעלות על דרך שמישהו אחר הלך בה – והיא מוכחת.

אם אני רוצה להגיע לאילת, יש לי שתי אופציות: או שאני נוסע בדרך שהיא לא סלולה – דרך הרים, גבעות, מדבר, נהרות וכו', ואז יש מצב טוב שאני אתקע בדרך, יסע במעגלים, ישרוף הרבה זמן כי אין לי דרך למדוד את ההתקדמות שלי, אני אבזבז הרבה מאוד כסף – בקיצור – אני לא יודע אם אני אגיע בכלל או לא, וגם אם אני אגיע – יקח לי הרבה מאוד זמן ואחרי הרבה מאוד בזבוז.

האופציה השניה - זה לשים כמה שקלים על כביש 6 – ואני יודע שתוך זמן – אני באילת.

או שאני מוסיף עוד כמה שקלים - עולה על מטוס – ואני יודע שתוך שעה שעתיים – אני שם.

אין דרך אחרת חברים, ומי שינסה להיות ישראלי בדבר הזה, ולחשוב שהוא יכול לעשות הכל לבד – יבין את הטעות שלו בגיל מאוחר, וסביר להניח שהוא כבר לא יוכל לתקן.

אני מקווה מאוד שאתם מבינים את המשמעות של אדם שהגיע לגיל מאוחר- ולא יכול לתקן.

4 התירוצים שתוקעים לכם את כל החיים התנגדויות אז לפני שאני נכנס למספרים שזה מבחינתי החלק הכי פחות חשוב – כי בן אדם עם שכל בקודקוד – לא שם שום סכום בעולם כנגד החיים שלו – אז אני רוצה לתת לכם עוד ערך מאוד חזק מאוד שיעזור לכם מאוד לחיים – אני רוצה שתשכחו מתהליכים, תשכחו ממספרים – ומבחינתכם אני לא קיים!

קחו את מה שאני אומר לכם עכשיו – לחיים שלכם, זה יעזור לכם מאוד!

אז תכירו את 4 התירוצים שתוקעים כל אחד בחיים שלו, וכמובן – איך להשתחרר מהם כבר עכשיו: התירוץ הראשון שדיברנו עליו קצת - זה כסף.

אנשים אומרים “אין לי עכשיו”, “זה יקר לי”, “אני לא יכול להרשות לעצמי” – ואני מבין לגמרי – גם אני הייתי במקום שאין! באמת אין! אבל באותה התקופה – תפסתי את עצמי בשקר גס שבאמת האמנתי לו - כי מצד אחד השתמשתי בתירוץ הזה אינספור פעמים, ומצד שני – אני כן רואה סביבי בלי סוף סיפורי הצלחה מטורפים של אנשים – שהתחילו מחובות גדולים בדיוק כמוני – והגיעו לגבהים מטורפים, ותמיד שאלתי את עצמי "איך לעזאזל הם עשו את זה???", אבל לפני זה – קודם כל עצם העובדה שהם הצליחו – זה אומר שזה אפשרי!

תקשיבו טוב: הבנתי שאין דבר כזה “אין לי כסף לטפל בעצמי”, כי מצד שני – כן יש לי כסף לחיים שאני חי עכשיו” – ואם יש לי כסף לחיים שאני חיי עכשיו – אז חד משמעית יש לי כסף לטפל בעצמי - כי אם החיים שלכם תקועים במקום - אתם כבר משלמים על זה מחיר חודשי קבוע, ואתם משלמים אותו - בלי לקבל קבלה!

אתם משלמים אותו בעבודה שאתם שונאים, אתם משלמים אותו במינוס שרק הולך ותופח, אתם משלמים אותו במתחים בבית, אתם משלמים אותו בעצבים, אתם משלמים אותו בחוסר שינה, אתם משלמים אותו בהרגשה שאתם יודעים שיש בכם הרבה מעבר – וכלום לא זז, ואתם משלמים אותו בתחושת ריקנות שלא תעזוב אתכם לעולם...

באותו הרגע הבנתי שהשאלה היא לא “האם יש לי כסף לטפל בעצמי?”,

אלא השאלה היא “על מה אני בוחר לשלם: על עוד שנה קשה שתיגרר עד סוף החיים שלי, או על לעלות על דרך חדשה שתוביל אותי לממש את עצמי ולחיות את החיים שתמיד רציתי?” – וכשבאמת הבנתי את זה – הבנתי שהכסף הוא רק התירוץ שאני משתמש בו כי לא לצאת מאזור הנוחות.

באותו הרגע - הפסקתי לשקר לעצמי ולדבר על הכסף כאילו הוא הבעיה שתוקעת אותי.

התירוץ השני זה זמן.

אין דבר כזה בעולם “אין לי זמן” – כי לכולנו יש את אותן 24 שעות ביום. גם לעשירים – וגם לאלו שפחות. גם לאלו שמצליחים – וגם לאלו שלא.

מי שאומר "אין לי זמן" – מה שהוא באמת מתכוון להגיד - זה "זה לא נמצא בסדר העדיפויות שלי כרגע", והשאלה היא – האם אתם תבחרו להמשיך ולגלול עוד שעה בטלפון ולשרוף לעצמכם עוד ערב על שטויות, או שאת אותו הזמן בדיוק – אתם תקחו ותתחילו להשקיע אותו בלהוציא את עצמכם מהבוץ.

מי שמחכה שיהיה לו זמן - יחכה עד הקבר, וזה בדיוק כמו שתחכו שמישהו "יגלה אתכם".

צר לי לאכזב אתכם. זה לא יקרה חברים ואף אחד לא יבוא להציל אתכם אם אתם לא תצילו את עצמכם.

הזמן לא “נפתח” לבן אדם תקוע.

הזמן נפתח לבן אדם שבוחר לצאת, בדיוק כמו שהקב"ה בכבודו ובעצמו אמר לבני ישראל כשהם עמדו על החוף מול ים סוף: "דבר אל בני ישראל ויסעו!".

קודם תתחילו ללכת – ואחר כך אני קורע את הים. לא הפוך.

התירוץ השלישי זה אישורים חיצוניים.

"אני צריך לדבר עם אשתי / בעלי" – כן – זה תירוץ, תקשיבו לי טוב: האישה שלכם או הבעל שלכן – זה הדבר הכי חשוב שיש בחיים שלכם – והם תמיד יהיו מספר 1 – בדיוק כמו שאתם מספר 1.

בגלל זה כתוב: "עַל כֵּן יַעֲזׇב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".

שניכם זה אותו אדם – ושניכם זה מספר אחד, אז למה אני אומר ש"להתייעץ עם הבעל או האישה" זה תירוץ? אני עונה בקצרה: במהלך שלושת הימים האחרונים – בשורה התחתונה הבנו שהחלק הרוחני שלכם – זה החלק הכי חשוב, כי הוא זה שמייצר לנו את המציאות הגשמית.

תתארו לכם שאתם הולכים ברחוב, חס ושלום נפלתם ושברתם רגל – ועכשיו אתם חייבים להזמין אמבולנס שיקח אתכם לבית חולים.

מישהו פה מעלה על דעתו להתקשר לבן או בת הזוג – ולהתייעץ איתם אם להזמין אמבולנס או לא? ברור שלא! מזמינים אמבולנס ומעדכנים בדרך – ואם זה ככה – אז למה שכבן אדם צריך לטפל בחלק הגשמי שלו – הוא לא צריך להתייעץ והוא רק מעדכן, אבל כשהוא צריך לטפל בחלק הרוחני שלו – הוא "חייב להתייעץ"?

זה גם כן שקר עצמי שתפסתי את עצמי משקר לעצמי – ומאמין לבלופים שלי.

זה תהליך אישי שלכם! אף אחד לא צריך לדעת שאתם עוברים אותו עם עצמכם, ואני ממליץ בחום גם לא לשתף אף אחד! למה? כי אף אחד לא צריך להבין את החלומות שלכם, אף אחד לא צריך להבין אתכם כמו שאתם מבינים את עצמכם - ואף אחד לא באמת יודע מה טוב לכם יותר טוב מכם! בגלל זה זה נקרא "התפתחות אישית". זה אישי!

יותר מזה – נכון שלאישה שלכם או לבעל שלכם יש ערך עליון, אבל אם אתם משתמשים בהם כתירוץ לדחות, למרוח את עצמכם או לא לעשות משהו שיקדם אתכם בחיים - אתם בידיים שלכם עושים עוול גם לעצמכם וגם לבן או בת הזוג שלכם, כי כשאתם חלשים – כולם סביבכם סובלים, וכשאתם חזקים – כולם סביבכם מרוויחים.

בן אדם חלש לא מציל בית.

בן אדם תקוע לא מרים משפחה.

בן אדם לא יציב - לא יצליח לצאת ממינוס.

בן אדם בלי אופי חזק - לא יצליח להיות עוגן למשפחה שלו - אז אם אתם באמת מכבדים את הבית שלכם – תבואו עם החלטה – לא עם תירוצים.

מי שרוצה לצאת ממצרים - לא מבקש רשות.

אדם חזק – לא שואל אף אחד ולא מדבר באויר. הוא קם ועושה. "ברוך אומר ועושה".

אדם חזק לוקח החלטה אמיצה, קם – יוצא ממצרים, מעדכן את המשפחה שלו – ולוקח אותם איתו ביחד בלי לשאול שאלות.

זה נקרא בן אדם חזק שאפשר לסמוך עליו, ובואו נגיד את זה ברור: אם אתם צריכים “אישור” כדי להציל את החיים שלכם ואת החיים של המשפחות שלכם - זה בדיוק הנורה האדומה הגדולה ביותר שאתם חייבים לעצמכם תהליך שיחזיר לכם את עמוד השדרה שאיבדתם בדרך.

התירוץ הרביעי זה שקרים עצמיים.

“אני לא במצב נפשי טוב”, “אני חלש”, “אני מרוסק”, "אין לי משמעת עצמית", או “אני לא מסוגל – זה גדול עלי”.

בדיוק בגלל זה אתם כאן, כי מי שחי בסרט שהוא כבר “חזק” – זה בא מתוך גאווה.

אותו אחד שחושב שהוא כבר חזק - בדרך כלל לא עושה כלום חוץ מלדבר - ועליו הגמרא אומרת: "אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם" – למה? לא כי הקב"ה שונא אותו, אלא כשאדם כל היום אומר "אני, אני, אני" - הוא לא משאיר מקום לקב"ה לפעול כי הכל זה "הוא", והוא בעצמו מוציא את הקב"ה מהמשוואה.

אז התהליך הזה לא מיועד למי שהוא חושב שהוא כבר "חזק", אלא הוא מיועד למי שמוכן לקחת אחריות על החיים שלו גם אם זה קשה – ובמיוחד אם הוא מרגיש שנמאס לו לחיות איך שהוא חי.

אתם לא צריכים להגיע חזקים כדי להיכנס לתהליך; אתם נכנסים לתהליך כדי להפוך להיות אנשים חזקים, וכמו שאמרנו כבר כמה פעמים - מי שמחכה להרגיש “מוכן” – שתהיה לו הרבה הצלחה עם זה. רק מי שיהיה מוכן לקפוץ למים גם כשהלב שלו דופק על 200 - זה אחד שיראה את הנס של קריעת ים סוף אצלו בחיים.

שלושת השלבים (שקף 2) אלו שלושת השלבים שכל בן אדם שרוצה לצאת מצרות, מבעיות, מחובות, ממינוסים - ולחיות חיים טובים, מאושרים ומלאים בשפע – יהיה חייב לעבור, ואין דרכי קיצור: השלב הראשון: להחליט לצאת ממצרים. להחליט לצאת לדרך.

לקחת החלטה אמיצה, להתחייב לעשות הכל, לזרוק את השכל שסיבך אתכם עד עכשיו - ופשוט לצאת לדרך מבלי לחשוב יותר מידי.

השלב השני: להוכיח לקב"ה שאני באמת רוצה לצאת, כי מיד אחרי שיוצאים – העבר שלכם יתחיל לרדוף אחריכם וינסה למשוך אתכם חזרה אחורה - בדיוק כמו שקרה עם בני ישראל שיצאו ממצרים: איך שהם יצאו - המצרים התחילו לרדוף אחריהם, ותפסו אותם על החוף בים סוף.

תתארו לעצמכם את הסיטואציה: כל בני ישראל – נשים – חלק מהן בהריון, גברים, מבוגרים, זקנים, חולים, ילדים, נכים – בערך 2.8 מיליון איש עומדים על החוף, כולם צועקים למשה – כי מאחורה המצרים באים או להרוג אותם או להחזיר אותם למצרים - ומקדימה יש ים, משה צועק לקב"ה – ומה הקב"ה עונה לו?

"מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!" – מה אתם רוצים ממני? הפיתרון אצלכם!

אנשים צועקים לקב"ה שקשה להם, שהחובות חונקים אותם, שנמאס להם מהעבודה – והם לא מבינים שזה לא יעזור להם, כי 2.8 מיליון איש צעקו למשה ולקב"ה בים סוף – וזה לא עזר, וכמו שהקב"ה ענה להם – ככה הוא עונה גם לנו: "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו!".

שמע את זה בן אדם אחד - נחשון בן-עמינדב, קפץ למים מבלי לדעת שהים יקרע, נחנק – משם בא המונח "באו מים עד נפש" – ורק אז נקרע הים.

מה לומדים מזה? דווקא במקום הכי נמוך שלכם, הכי קשה שלכם – שאתם לא מצליחים לראות קדימה – אתם לוקחים החלטה וקופצים למים – מבלי לחשוב יותר מידי! למה זה כל כך חשוב?

כי הקב"ה "משביע לכל חי רצון!".

זה גם הפסוק של הפרנסה.

איך אני מוכיח לקב"ה שאני באמת רוצה משהו, כי להגיד לו זה לא מספיק? אז איך אני מוכיח לו?

עושה 100% פעולות! מתאבד על מה שאני רוצה!

70% - לא מספיק!

85% - לא מספיק!

99% - גם לא מספיק!

רק 100% פעולות! רק התאבדות! למה רק 100% - ו-99% זה לא מספיק?

כי מי כאן לא רוצה ברכה בחיים שלו? יש כאן אחד שלא היה רוצה לקבל ברכה מהקב"ה? אין אדם כזה. כולם רוצים ברכה מהקב"ה – וכשהקב"ה מברך מישהו – זה 100% ברכה!

הוא לא אומר "בוא ננסה לברך אותך, נראה אם זה יעבוד...".

הברכה של הקב"ה זה 100% בדיוק כמו שכתוב "וה' ברך את אברהם בכל!" – לא בחצי! בכל!

אז אם אני רוצה שהקב"ה יברך אותי עם ברכה של 100% - אני חייב לעשות 100% פעולות!

לא הגיוני שאני יעשה 80% פעולות – והקב"ה יברך אותי 100%.

זה או הכל או כלום.

אז אמרנו 3 שלבים: הראשון – לקום ולצאת.

השני – להוכיח לקב"ה שאני באמת רוצה לצאת, ולעשות 100% פעולות, במילים אחרות - להתאבד על מה שאני רוצה, והשלב השלישי והאחרון - שבדרך כלל כולם נופלים בו ורצים חזרה למצרים או לעבודה שמכניסה להם 6,000 שקל בחודש עד ליום האחרון שלהם – זה להיות מוכן ללכת במדבר.

ללכת במקום לא נודע שאני לא רואה לא את ההתקדמות שלי ולא את הסוף – אבל אם תחשבו על זה – ללכת במדבר זה החלק שאמור להיות הכי קל, כי אחרי שהוכחתי לקב"ה שאני באמת רוצה את מה שאני מבקש – והוכחתי לו על ידי זה שפשוט קפצתי למים – הקב"ה מיד נכנס לפעולה, ואני מתחיל לראות את ההשגחה שלו צמודה אלי – בדיוק כמו שבני ישראל ראו בעיניים שלהם את עמוד הענן ועמוד האש.

מי שקופץ למים ומגיע למדבר – הקב"ה נמצד אליו בצורה שאי אפשר לתאר!

אתם יודעים כמה הודעות אני מקבל מאנשים שרואים ניסים בעיניים שלהם?! דברים פשוט לא הגיוניים: פתאום דברים מסתדרים, הכל הולך חלק בלי יותר מידי מאמץ, הילדים פתאום מקשיבים, הכל הולך חלק עם האישה – בקיצור – רואים ומרגישים את העזרה של הקב"ה איתם באופן קבוע, ואני לא מופתע מזה – אתם יודעים למה?

כי מי שרק עולה על הדרך לממש את תכלית החיים שלו בעולם – הקב"ה מיד נכנס לפעולה ומיד מתחיל לעזור לו. למה?

כי אותו אחד שמתחיל לממש את תכלית החיים שלו, במילים אחרות הוא גם מממש את התכלית של העולם, ומי שמממש את התכלית של העולם עם הקב"ה – הקב"ה דואג לו.

להגיד לכם שזה פשוט? ברור שזה פשוט, אבל זה ממש לא קל, ואם תחשבו על זה לעומק – אין לכם באמת אופציה אחרת, כי זה או לקפוץ למים ולצאת לדרך חיים חדשה שתוביל אתכם לחיות את החיים שאתם באמת רוצים – ויקח כמה זמן שיקח - או להישאר תקועים במצרים עד היום האחרון שלכם.

תעשו חשבון פשוט: סתם דוגמה – אני בן 43.

או שעכשיו אני יוצא לדרך – ואני מגזים איתכם לגמרי – אבל נגיד שבגיל 50 אני מתחיל רק לחיות את החיים שאני באמת רוצה לחיות עד ה-120 שלי, או שתסתכלו עכשיו על החיים שלכם – ואני מבטיח לכם שאם אתם לא יוצאים עכשיו לדרך - עד ה-120 שלכם – החיים שלכם ישארו בדיוק איך שהם עכשיו.

אין אופציה אחרת, ויש פה קאצ': האנשים שיצליחו לצאת ממצרים – אלו רק האנשים שרמת הרוחניות שלהם גבוהה, הכלים הרוחניים שלהם חזקים, והאופי שלהם יציב. רק אלו יצליחו לעמוד בכל שלושת השלבים.

כל השאר לצערי - ישארו עמוק מאוד במצרים, או שיצליחו לצאת לקצת – והחיים יחזירו אותם חזרה למצרים מהר מאוד.