פרשת וירא - למה אין מלאך אחד שעושה שתי שליחויות? התכלית והשליחות שלך בעולם

1. כל אדם שנולד מקבל ברכה אישית ושליחות אחת ספציפית שרק הוא קיבל – ומיד אחריה מגיע הציווי לשכפל אותה ולהפיץ אותה.
2. אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות – ואם כך אצל מלאכים, קל וחומר אצל בן אדם: יש לך תפקיד אחד.
3. ההבדל בין אדם למלאך הוא זכות הבחירה – ומי שבוחר בכסף במקום בשליחות פוגש בסופו של דבר ריקנות קשה.
4. התפקיד של האדם בעולם הוא להפוך את הרצון לקבל לעצמו לרצון להשפיע לאחרים, בלי לקבל תמורה.
5. אברהם קורא לעצמו 'עבדך' כי שום בריאה לא נוצרה לצורך עצמה – כולנו באנו לעולם כדי לשרת אחרים.

"ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם אלוהים – פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה".

"ויברך אותם אלוהים" – כל אדם שנולד מקבל ברכה אישית ושליחות ספציפית שרק הוא קיבל. תכלית אישית. ומיד לאחר שמקבלים את הברכה ואת השליחות מהקב"ה, מגיע הציווי הראשון: "ויאמר להם אלוהים – פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה".

קח את הברכה ואת התפקיד שקיבלת, תשכפל אותו – "פרו ורבו" – ותפיץ אותו לאנשים אחרים. בעזרת הברכה הזאת והתפקיד הזה אתה יכול למלא את הארץ ולכבוש אותה: "ומילאו את הארץ וכיבשוה".

מאיפה אפשר להוכיח שכל אחד קיבל רק תפקיד אחד ספציפי? מפרשת וירא: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בראשית יח, ב). אומר רש"י במקום: שלושה אנשים – אלו שלושה מלאכים. אחד הגיע כדי לבשר את שרה בעניין יצחק, אחד להפוך את סדום ועמורה, ואחד לרפא את אברהם – שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. ואם אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, קל וחומר בן אדם.

בני אדם הם כמו מלאכים. ההבדל היחיד בין בני אדם לבין מלאכים הוא שמלאכים נוצרו בשביל שליחות ספציפית, והם לא יכולים לחרוג ימינה ושמאלה. הם חייבים למלא רק את השליחות. לבני אדם, לעומת זאת, יש זכות הבחירה.

הם יכולים להחליט שהם לא הולכים בכיוון השליחות, אלא במקום זה לבחור ללכת לעשות כסף. ולצערי הרב, הרוב המאוד גדול של האנשים בוחרים ללכת לעשות כסף. בשלב כזה או אחר בחיים שלהם תתעורר אצלם תחושת ריקנות קשה, והרגשה מאוד חזקה שתוביל אותם להבין, בעל כורחם, שהם לא בכיוון הנכון בכלל – ושהם בזבזו הרבה מאוד זמן מהחיים שלהם בלחיות בכיוון הלא נכון.

יתרה מזאת, כותבים חז"ל בעולם הקבלה שכל אדם נולד עם רצון עז לקבל לעצמו, וזו הסיבה שמבחינת ילד קטן – כל מה שהוא רואה, שלו. הרצון העז לקבל לעצמו שולט בו בחוזקה. וכל התפקיד של האדם בעולם הוא להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע לאחרים, מבלי לקבל תמורה בחזרה.

"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ". לאחר שאברהם אבינו נתקל בשלושת האנשים שעברו ליד האוהל שלו, הוא קורא לאחד מהם "אדוני" ואומר לו: "אל נא תעבור מעל עבדך". ממתי אברהם אבינו הפך להיות עבד של מישהו?

התשובה: שום בריאה בעולם לא נוצרה לצורך עצמה. בדיוק כמו שעבד משרת את האדון שלו, כולנו באנו לעולם כדי לשרת אנשים אחרים. התכלית שלנו בעולם היא לקחת את המתנה שקיבלנו מהקב"ה, לשכפל אותה, ואיתה לשרת את כל שאר העולם.

נכון שבהתחלה לא מכירים אותנו ולא יודעים מי אנחנו. אבל בעזרת הברכה והתפקיד שקיבלנו בעולם, אנחנו מתחילים ממעגל האנשים הקרוב, ולאט לאט מתרחבים החוצה. ועם הברכה והכישרון שרק אנחנו קיבלנו מהקב"ה, יש לנו פוטנציאל לכבוש את כל העולם כולו – בדיוק כמו הציווי: "ומילאו את הארץ וכיבשוה".

ועוד דיוק אחד מאותה פרשה. אברהם אומר לאורחים: "וסעדו ליבכם". מביא רש"י: מדוע לא כתוב "וסעדו לבבכם", כמו שכתוב על בני אדם "ולא תתורו אחרי לבבכם"? כי "לבבכם" – לבני אדם יש כביכול שני לבבות: יצר הטוב ויצר הרע. ואצל המלאכים אין יצר הרע, ולכן אצלם יש רק "לב" אחד.

וזה בדיוק ההבדל שמסכם את הכול. למלאך יש לב אחד ושליחות אחת, ולכן הוא פשוט ממלא אותה. לך יש שני לבבות – לב אחד שמושך אותך לקבל לעצמך, ולב שני שיודע בדיוק בשביל מה באת לעולם. השליחות שלך כבר ניתנה לך, כמו למלאך. ההבדל היחיד הוא שאתה צריך לבחור בה כל יום מחדש.

אז אל תחכה לתחושת הריקנות שתבוא ותכריח אותך להבין שהלכת בכיוון הלא נכון. תזהה את הברכה שרק אתה קיבלת, תתחיל לשרת איתה את מעגל האנשים הקרוב אליך, ותן לה להתרחב החוצה. זו התכלית שלך בעולם – ואין אף אחד אחר שיכול למלא אותה במקומך.