ניקית את כל העולם ושכחת לנקות את עצמך

תמיד דאגתי לנקות את כל העולם לפני שהתחלתי לנקות את עצמי אני זה שגרמתי לעצמי הרגשות פחות נעימות אני זה שאמרתי לעצמי שאני לא יכול שזה לא אפשרי שאף אחד לא עשה את זה לפני אני זה שסחב על עצמו (בלי לדעת) את כל הלכלוך (ולפעמים גם של אחרים) אני זה שלא האמנתי .

אנחנו בתור בני אדם יכולים להכיל כמות מסויימת של דברים.

כאילו אנחנו צנצנת, והצנצנת הזאת מוגבלת בכמות.

אם הצנצנת הזאת מלאה עם 90% דברים שליליים – ישאר לנו מקום ל-10% של דברים חיוביים.

אם הצנצנת הזאת מלאה עם 100% דברים שליליים – אנחנו לא יכולים להיות מופתעים שכלום לא הולך לנו.

אם אנחנו רואים שהחיים שלנו "לא מי יודע מה" – כדאי להתחיל בניקיונות.

יש פסוק בתהלים שאומר: "סור מרע ועשה טוב" אני קודם כל צריך לדאוג לנקות מעלי את כל הדברים השליליים ורק אז אני אוכל להתחיל להכיל דברים חיוביים.

אנחנו דואגים לגוף שלנו מהצוואר ומטה ברמה יומיומית - וכל היום.

יש מראה - עוצרים לבדוק שלא זזה שערה מהתסרוקת, הבגדים לא מקומטים, הצללית לא נמרחה, המייקאפ סבבה, הבושם לא התאדה והנעליים נקיות .

דואג לנקות ממני סליחות שהייתי אמור לבקש מאחרים או שאני סוחב הכל על עצמי?

*זה פאקינג כבד!* ועד שלא התחלתי להתבונן (מלשון בינה) בזה לעומק – לא הבנתי עד כמה שזה כבד, עד כמה שזה תוקע אותי בחיים, כמה שזה עוצר אותי!

תמיד הייתי דואג לחפש מה לא בסדר בחוץ וב"ה נפל לי האסימון: *אם אין לי אויב מבפנים – שום אויב מבחוץ לא יכול באמת לפגוע בי* .

צ'ק ליסט ניקיונות: 1. מחשבות (שלי) 2. אמונות (שלי) 3. רגשות (שלי) 4. פעולות (שלי) ורק בסוף אחרי שניקיתי את עצמי – אפשר לגשת לחיצוני: 5. סביבה שלילית (לצערי זה יכול להיות שכנים, חברים וגם משפחה) (חיצוני) .

אחרי שהבנתי את זה – אפשר לגשת לנקות דברים אחרים...