דלג לתוכן המרכזי
הפורטל

למה אתה עושה מה שאומרים לך? שתי סיבות בלבד.

מאמר · 4 דק' קריאה
הכאב
אתה משקיע המון בחינוך הילדים, בעובדים, באנשים סביבך, ובפועל הם עושים מה שאתה מבקש רק כשאתה עומד מעליהם, מפחד ולא מרצון.
הפחד
ביום שיהיה להם מספיק כוח לעמוד ברשות עצמם, הם יפרקו מעליהם את כל מה שלימדת אותם ויבחרו בדיוק בהפוך.
החלום
ילד, עובד או לקוח שעושה את הדבר הנכון כי הוא בעצמו רוצה בו, ולוקח את זה איתו גם כשאתה כבר לא שם.
מה לוקחים מכאן
  1. אדם מוכן להיות מנוהל רק משתי סיבות: הנאה רוחנית לטווח ארוך (סיפוק) או הנאה גשמית מיידית (בונוס, מתנה). בלי תגמול, הנפש צועקת לו שהוא פראייר.
  2. כל פעולה שאנחנו עושים בחיים, מעבודה ועד אוכל, היא כדי להרגיש טוב. הרגשה טובה היא דבר רוחני, וזו התכלית שלנו: להתענג, לא יותר.
  3. רוב מה שאנחנו קוראים לו חינוך הוא בכלל הפעלה. חינוך אמיתי הוא השפעה היום שגורמת לילד ליישם את מה שלמד גם בעתיד.
  4. כפייה מבטלת את הבחירה החופשית, שהיא מהות האדם, ולכן היא מייצרת מרד. גם אם הילד ציית, הוא עשה זאת מפחד ולא מרצון.
  5. אף לקוח לא קונה כי הכריחו אותו. חינוך הוא מכירה לכל דבר: לגרום לילד לרצות בעצמו את מה שטוב לו.

ישנן שתי סיבות שבגינן אדם יהיה מוכן להיות מנוהל על ידי אדם אחר. הראשונה היא הנאה רוחנית: ניהול והפעלה עם פוטנציאל לטווח הארוך, הרגשה טובה והרגשת סיפוק. השנייה היא הנאה גשמית: ניהול והפעלה מיידיים, כמו בונוס במשכורת או מתנה מסוימת. הרוחנית פועלת לטווח הרחוק, הגשמית לטווח הקצר.

כדי שאדם יהיה מוכן לעשות משהו שמישהו אחר ביקש (בהנחה שהוא לא בן משפחה "שעושה טובה"), חייב לצאת לו מהפעולה שהוא עשה תגמול מסוים. התגמול הזה נועד להשקיט לו את הנפש שזועקת ואומרת לו ש"הוא פראייר", או במקרה הטוב, ש"הוא אדם עסוק ועדיף שישקיע בעצמו את הזמן שלו".

בעזרת השם אני מעוניין לשתף כמה עצות בסיסיות וחשובות מאוד בחינוך ילדים (וגם מבוגרים), ועל הדרך נקבל גם טיפ להנעת בני אדם. מי שיישם את העצות האלו כבר מהיום, יהיה לו יותר קל לחנך את הילדים שלו. אבל יותר מזה: כשהילדים שלו יגדלו, הם ייקחו איתם את מה שלימדו אותם, ולא ישברו מוסכמות וישכחו את מה שהם למדו. כי בפועל, מה שאנחנו רואים שקורה כמעט אצל כולם, זה שההורים משקיעים הרבה מאוד בחינוך, ובסופו של דבר כשהילד גדל הוא כביכול פורק מעליו את כל העול, וברוב המקרים הוא לא פועל איך שההורים שלו חינכו אותו.

העצות האלו נכונות לכולנו בכל שטחי החיים: מנהלים, אנשי עסקים, אנשים פרטיים. בקיצור, לכולנו. כולנו כמעט בטוחים שאנחנו יודעים מה המשמעות של המילה "חינוך", אבל אוטוטו נגלה שרובנו טעינו כמעט לאורך כל הדרך, כי רוב מה שכולנו עושים לא נקרא לחנך אלא להפעיל. שימו לב: ההגדרה של המילה "חינוך" היא השפעה עכשווית על הילד כדי שהוא יישם את מה שהוא למד גם בעתיד.

המעשים שאנחנו עושים משפיעים ישירות על הנפש שלנו. המעשים האלו גורמים לנו או להרגשה טובה או להרגשה לא טובה, ובעקבות התוצאות שאנחנו כביכול חוזים מראש, באות ההרגשות שאנחנו מרגישים. זאת אומרת שאנחנו מתכננים את הפעולות שלנו לפי התוצאה שאנחנו חושבים שנשיג, ולפי זה שאנחנו חושבים שהתוצאה תביא לנו הרגשה טובה.

במילים אחרות וביותר פשטות: למה אנחנו הולכים לעבוד? כדי להתפרנס. למה תכלס אנחנו רוצים להתפרנס? כדי שנוכל להרשות לעצמנו לקנות דברים שאנחנו רוצים. חלק יגידו שזה בגלל שאנחנו צריכים או חייבים דברים בסיסיים בשביל לחיות, ולהם אני עונה שהם לא חייבים לקנות מעבר למה שחייבים. בפועל, כדי לחיות, בן אדם צריך רק פת לחם ומים עם קצת בד לכסות את עצמו. אז למה אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו צריכים? כדי להרגיש טוב.

אקצר: בשורה התחתונה, כל פעולה שאנחנו עושים בעולם היא כדי לתת לעצמנו הרגשה טובה. בין אם זה עבודה, בין אם זה בילויים, בין אם זה בגדים, ואפילו אוכל. כל הפעולות נעשות כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו. זאת אומרת שאנחנו משתמשים בזכות הבחירה שלנו, ובעזרתה אנחנו מחפשים מה יעשה לנו טוב בחיים, וזה מה שאנחנו עושים.

מה זה הרגשה טובה? הרגשה טובה זה משהו רוחני. זה לא משהו שאנחנו יכולים לתפוס בידיים. זהו הבסיס של האדם, זהו עיקרו וזוהי התכלית שלו, כמו שאומר הרמח"ל: "האדם לא נברא אלא להתענג על ה'". במילים אחרות, נבראנו כדי להרגיש טוב, כדי שתהיה לנו הרגשה טובה ולא יותר מזה. זוהי התכלית של כולנו.

ומכאן העצה החשובה ביותר: אסור לנו בתכלית האיסור לכפות על הילד משהו שהוא באמת לא רוצה מתוך רצון עצמי. אנחנו חייבים בכל דרך לגרום לילד לרצות את מה שאנחנו חושבים שטוב בשבילו, ולא להכריח אותו בכוח לעשות את מה שאנחנו חושבים שטוב. כי ברגע שאנחנו כופים על הילד, אנחנו מבטלים לו את הבחירה החופשית, שזוהי המהות של האדם. וברגע שאנחנו מבטלים לאדם את הבחירה החופשית, אין ספק שהוא יתקומם וימרוד, וברור שהוא לא יעשה את מה שאנחנו מבקשים. וגם אם הוא עשה את מה שביקשנו, אין ספק שהוא עשה את זה מתוך פחד ולא מתוך רצון.

התוצאה היא שבסוף, כשלילד יהיו מספיק כוחות לעמוד ברשות עצמו, אין ספק שהוא לא יעשה את מה שחינכו אותו לעשות, אלא יבחר במה שהוא מעדיף. וזה בדיוק מה שראינו בהתחלה: הורים שהשקיעו שנים, וילד שגדל ופרק הכול. לא כי החינוך היה רע, אלא כי זה לא היה חינוך. זו הייתה הפעלה.

שום לקוח בעולם לא יקנה מוצר כי בעל העסק הכריח אותו לקנות. עלינו להסתכל גם על חינוך ילדים כעל מכירה לכל דבר, ועלינו "למכור" לילד את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה, ולגרום לו לרצות בכך בעצמו מתוך בחירה חופשית. וזה מחזיר אותנו לשתי הסיבות שפתחנו בהן: אם אתה רוצה שמישהו יעשה משהו, תן לו סיבה להרגיש טוב מזה. או סיפוק שמלווה אותו לטווח הארוך, או תגמול מיידי שהוא מרגיש כבר עכשיו. מי שמקבל הרגשה טובה מהפעולה, חוזר אליה גם כשאף אחד לא עומד מעליו. וזה ההבדל בין ילד שציית לבין ילד שגדל והמשיך.

אז מהיום, לפני שאתם דורשים, תשאלו את עצמכם מה יוצא לו מזה, ותדאגו שייצא לו משהו טוב. ככה מחנכים, ככה מנהלים, וככה גם מוכרים. אל תוותרו לעצמכם. צאו לכבוש את החלומות שלכם! מאחל לכם בעזרת השם הרבה הצלחה מכל הלב.

קראתי
שתף לזיכוי הרבים!וואטסאפטלגרםפייסבוקXמייל

הצעד הבא שלך

הצעד שלך
היום, לפני שאתה דורש משהו ממישהו, עצור ושאל: איזו הרגשה טובה תצא לו מזה, רוחנית לטווח ארוך או גשמית מיידית? תן לו את הסיבה לרצות, במקום להכריח. מכור לו את הפעולה כמו שמוכרים ללקוח.
מדיניות פרטיות · תקנון ותנאי שימוש · ביטולים והחזרים · עוגיות · הצהרת נגישות · הבהרה ואחריות
אייל שטרית · SHIFT · הדרך לתכלית החיים שלך
כל הזכויות שמורות · כניסת מנהלים
שאלון שישים לך את כל האמת בפנים!כל התשובות ללמה החיים שלך תקועים · ללא עלות

אנו משתמשים בעוגיות הכרחיות לתפקוד האתר. בהסכמתכם נשתמש גם בעוגיות סטטיסטיקה ושיווק. מדיניות העוגיות