האומנות של להיות לבד: ככה בונים ביטחון עצמי שאי אפשר לערער

1. לשחרר זה להקריב: כמו אברהם עם יצחק, כדי להגיע למשהו גדול חייבים לוותר על משהו שנראה משמעותי ברגע הזה.
2. להיות לבד זה לא להיות בודד. זו בחירה חופשית מתוך שליטה, ומי שמאושר עם עצמו הופך לאדם שאי אפשר לעצור.
3. אי אפשר למלא כוסות של אחרים כשהקנקן שלך ריק. "חייך קודמים לחיי חברך" - דאג קודם לעצמך כדי שתוכל לתת.
4. אין דבר כזה "החיים תקועים". יש אתה תקוע, וזה רק בגלל שלא השקעת מספיק בעצמך.
5. מי שמשנה את חייו עובר שלושה שלבים: "מה קרה לך?", שקט תעשייתי, ואז מגיעים אליו לבקש עצות.

בלי היכולת להיות לבד, זה כמעט בלתי אפשרי להיות אנשים עם ביטחון עצמי יציב ודימוי עצמי חזק.

בע"ה נעביר כאן כמה נקודות חשובות מאוד – אם לא החשובות ביותר – שיבנו את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלנו בצורה נכונה, יציבה וחזקה, שאי אפשר לערער – ואני אומר לכם את זה מניסיון אישי.

החיים לא תמיד קלים, וברוב המקרים הם אפילו קשים מאוד.

לכולם יש אתגרים, כולנו חווים אכזבות - ולפעמים הדבר שהכי קשה לנו לעשות – וזה גם הדבר שהכי יעזור לנו - זה לשחרר.

וכשאני אומר לשחרר – אני מתכוון לשחרר סיטואציות, לוותר במצבים שאנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, ומעל הכל - לשחרר אנשים שכבר לא רלוונטיים בחיים שלנו.

זה נקרא להקריב, ולפעמים נצטרך להקריב משהו שנראה לנו משמעותי מאוד באותו הרגע, כדי לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים.

תנסו רגע לחשוב על זה: אברהם אבינו חיכה לילד כל כך הרבה שנים, ורק כשהיה בן 100 – יצחק נולד.

ואז, כשאברהם אבינו היה בן 137, הקב"ה אומר לו: "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך".

אתם מתארים לעצמכם את הקושי בלשחרר את הילד היחיד שלך? (היה גם את ישמעאל, אבל לא סתם כתוב: "וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק...").

אתם מבינים את גודל ההקרבה? קשוח מאוד, אבל אברהם אבינו מבין שיש פה משהו הרבה יותר גדול, וכדי להגיע למשהו הגדול הזה - חייבת להיות הקרבה, וכמו שאמרנו - לפעמים ההקרבה הזאת משמעותית וקשה מאוד.

כדי להתקדם בחיים, נהיה חייבים להקריב, והדבר הראשון שנהיה חייבים להקריב – זה את עצמנו, את מי שאנחנו, את ההרגלים שלנו, את החשיבה שלנו, את הזמן שלנו, את הבילויים שלנו - וגם את השינה שלנו.

אנחנו בוחרים במה להתמקד.

אנחנו יכולים להתמקד בדבר שאותו אנחנו צריכים לשחרר, ואנחנו יכולים להתמקד בתוצאה שבאה עם השחרור, כי לשחרר זה מצד אחד לוותר – אך מצד שני זה להתקדם, זה לגדול, זה לפרוח - וזה להפוך להיות מה שאנחנו אמורים להיות.

יש אנשים בחיים שלנו שפשוט תוקעים אותנו במקום.

הם שואבים את האנרגיות שלנו, הם מרוקנים אותנו, הם לא מאמינים בנו – ואיך שהוא בכל זאת - אנחנו ממשיכים לתת להם מקום בחיים שלנו, ולפעמים גם בתוך הלב שלנו.

האנשים האלו בהרבה מהמקרים גם קובעים איך אנחנו נחשוב, איך אנחנו נרגיש, איך אנחנו נחיה, איך אנחנו נפעל – ואיך אנחנו נראה את עצמנו, וכל זה קורה – רק בגלל שאנחנו מאפשרים להם.

אבל די! מספיק! אלו החיים שלכם!

אתם ממש לא צריכים ולא חייבים לחיות חיים של אף אחד אחר - גם לא של ההורים שלכם.

אם לא טוב לכם במצב שאתם נמצאים בו, ואתם לא מרגישים שאתם חיים חיים מלאים עם משמעות - אז אני אומר לכם בוודאות גמורה - אלו לא החיים שמגיעים לכם לחיות.

אף אחד מאיתנו לא נולד כדי לחיות חיים שלמים עם ספקות, חרדות ופחדים של אנשים אחרים.

כל אחד ואחת מאיתנו הגיעו לעולם בשביל מטרה. בשביל תכלית. והתכלית הזאת אמורה להביא אותנו למצב שאנחנו זוהרים. מפיצים אור. מפיצים אנרגיות טובות, וחיים עם תחושת מילוי ומיצוי.

כולנו באנו כדי להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו, וכדי לעשות את זה - אנחנו חייבים ללמוד לשחרר.

לשחרר קשרים רעילים, לתפוס מרחק מאנשים שכל הזמן מתלוננים - ולברוח כמה שיותר רחוק משליליות.

אנשים שטובים לכם, אלו אנשים שמאתגרים אתכם, שמקדמים אתכם ושעוזרים לכם להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמכם, ואם הם לא עושים אף אחד מהדברים שהזכרתי - אז בוודאות הם עושים את ההפך. מושכים אתכם למטה.

זה לא פשוט, אבל זה הכרחי.

זה הכרחי להתרחק ממי שזוכר אתכם רק כשנוח לו.

זה הכרחי להתרחק ממי שתוקע אתכם בחיים.

זה הכרחי להתרחק ממי שמקטין אתכם, וממי שאומר לכם מה אתם לא מסוגלים לעשות.

זה הכרחי להתרחק ממי שלא מאמין ביכולות שלכם, וזה הכרחי להתרחק מאנשים שכל החיים שלהם זה "אי אפשר" אחד גדול.

אצל האנשים האלו אתם בדרך כלל תמצאו אין סוף סיבות ל"למה לא", וכדי להצליח בחיים – אני ממליץ בחום שתקיפו את עצמכם באנשים שרק אומרים לכם "איך כן".

זה ממש לא פשוט, כי זה אומר שנהיה חייבים לשחרר אנשים שיכול להיות מאוד שהשקענו בהם המון, שעזרנו להם לא מעט - ויש מצב טוב - שאפילו אהבנו או שעדיין אוהבים אותם.

אבל אין ברירה.

תבינו אחים ואחיות יקרים: לעולם לא נצליח למלא כוסות של אנשים אחרים, כשהקנקן שלנו ריק.

לעולם לא נצליח להעניק לאחרים כשאנחנו בעצמנו בקושי מחזיקים מעמד.

תתחילו לעבוד על מי שאתם. על האופי שלכם. על החיים שלכם.

לדעתי אחד הכלים החזקים ביותר שאדם יכול לסגל לעצמו, זו האומנות של להיות לבד.

הרבה מאוד אנשים מפחדים מזה, ובורחים מזה כמו מאש, אבל הם לא מבינים - שלהיות לבד - זה לא אומר להיות בודד.

אדם שבוחר להיות לבד, זה אדם שעשה את הצעד הזה מתוך מחשבה מושכלת, והוא בוחר מתי להיות לבד, ומתי להקיף את עצמו באנשים.

כמובן שהוא זה שבוחר באיזה סוג של אנשים להקיף את עצמו.

אני אומר בשמחה ובביטחון שאני לבד כבר 14 שנים ברציפות, ואלו השנים הטובות ביותר שהיו לי.

אין לי "ערבי חמישי" עם אנשים שמדברים על כדורגל, על חדשות או על שאר הבלי העולם.

אני יכול לבחור מתי ליצור קשר ועם מי, כדי לצאת החוצה להתאוורר. אני בוחר מתי אני דוחף חזק את ההתפתחות האישית שלי – ומתי ללכת לים.

להיות לבד – זו בחירה חופשית שמגיעה מתוך שליטה.

להיות לבד זה לחיות בחופש, ולהיות שלם עם מי שאני מבלי לקבל על זה אישורים מהסביבה.

לבד זו ההזדמנות שלי ללמוד מי אני ומה היכולות האמיתיות שלי.

כשאדם יודע לחיות עם עצמו, והוא מגיע למצב שהוא מאושר עם עצמו ועם מי שהוא - הוא הופך לאדם שאי אפשר לעצור.

כשאתם עומדים יציבים על הרגליים שלכם, וכשאתם אוהבים ומכבדים את עצמכם בזכות מי שאתם באמת - כל האנרגיה שלכם משתנה.

אתם מתחילים למשוך לתוך החיים שלכם את האנשים הנכונים, את ההזדמנויות הנכונות, את המצבים הנכונים ואת האנרגיות הנכונות, ואתם תגיעו למצב שאתם כבר לא תרדפו אחרי אנשים או דברים, אלא אתם תמשכו אותם אליכם - והדרך לשם חייבת להתחיל בלדעת לשחרר.

שחרור של כל מה שלא משרת אתכם.

שחרור של האנשים שלא מאמינים בכם.

שחרור של המצבים שגוררים אתכם למטה.

זה פשוט מאוד - אבל לא קל, כי זה מפחיד להתרחק ממה שמוכר.

זה מפחיד לצאת מהאזור הנוח.

זה קשה לצאת ממצרים – ולמרות שקשוח שם ולא נעים, עדיין קשה לצאת.

יש לנו הרבה מצבים בחיים שאנחנו יודעים שהם לא טובים לנו, הם פוגעים בנו והורסים לנו את החיים - אבל עדיין אנחנו מתעקשים להחזיק בהם.

מדוע קשה לנו לשחרר?

כי אנחנו חושבים שבשחרור הזה, אנחנו נאבד משהו בעל ערך.

אחים ואחיות יקרים, אתם לא מאבדים כלום.

ההיפך! אתם מרוויחים הכל.

אתם תרוויחו את השקט והנחת שאתם רוצים בחיים.

אתם תרוויחו את הזמן שהשקעתם בדברים ובאנשים לא רלוונטיים.

אתם תרוויחו את השליטה על החיים שלכם.

אתם תרוויחו את הכוח שלכם.

אתם תרוויחו את החיים שלכם.

תגידו את זה לעצמכם כל יום, ואפילו כל רגע:

הקב"ה אוהב אותי והוא רוצה שאני אצליח!

הוא רוצה שיהיה לי רק טוב!

אני ראוי לחיות את החיים שהוא רוצה שאני אחיה!

אני ראוי שיאהבו אותי איך שאני!

אני ראוי להיות מאושר!

כדי להגיע למצב שאתם מאמינים למה שאתם מוציאים מהפה, אתם תהיו חייבים לדבר את זה כל יום – כל היום – כמה שיותר – עד שזה יטמע בכם ויהפוך להיות חלק מכם.

רק הדיבור מוביל לאמונה חזקה.

"האמנתי כי אדבר". (תהלים קטז, י).

כשבע"ה תגיעו לנקודה שאתם מאמינים בזה באמת, והאמת הזאת תהפוך לדרך שבה אתם חיים - כל העולם סביבכם יתחיל להשתנות.

זה לא יקרה במכה אחת, זה לא יקרה תוך יום אחד וגם לא תוך חודש.

זה ייקח זמן, יהיו אתגרים, יהיו ספקות, יהיו חששות ותהיה גם חוסר אמונה בדרך, אבל תזכרו תמיד שבסוף זה יעבוד, וכשזה יעבוד - אתם תתחילו לחיות את החיים שאתם באמת רוצים לחיות.

"מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה" (משלי כ, ה) שלמה המלך אומר באופן ברור מאוד, שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו יש את כל מה שאנחנו צריכים כדי להצליח בחיים.

הפתרונות לכל הבעיות, ההזדמנויות, ההצלחות וגם התוצאות כבר נמצאות אצלנו בכיס, והתפקיד שלנו זה לחשוף הכל החוצה.

איך חושפים? משקיעים בעצמנו. בהתפתחות האישית שלנו.

קחו את הצעד הראשון.

תתחילו להתקדם יום אחרי יום בלי הפסקה לפי היכולות שלכם, ובע"ה בדרך אתם תגלו שלאט לאט השמחה, האושר, הביטחון העצמי, האומץ, הדימוי העצמי והאמונה שלכם יתחילו לצוץ בדיוק כמו נבטים של עץ שפתאום צצים אחרי תקופה ארוכה שאנחנו משקים אותם ולא רואים תוצאות.

אתם לא צריכים אף אחד שישלים את מי שאתם, ואתם שלמים איך שאתם, וכשתבינו את זה ותשחררו את כל מה שלא מקדם אתכם ולא תואם את מי שאתם שואפים להיות - החיים שאתם רוצים לחיות יתחילו.

האדם היחיד שעוצר אתכם מלחיות את החיים שבאמת מגיעים לכם - זה אתם.

אתם יודעים מה יקרה לחיים שלכם אם תעלמו למשך חצי שנה, תעבדו רק על עצמכם ועל מי שאתם - ואז תפרצו החוצה?

זה הכוח העוצמתי של ה'לבד', ובע"ה מכאן - מתחילים לשחרר אנשים.

זה לא משנה כמה זמן אתם מכירים אותם, זה לא משנה כמה הייתם או עדיין קרובים אליהם - אתם משחררים אותם כאן ועכשיו, כי אם אותם האנשים לא מוסיפים אור ואנרגיות חיוביות לחיים שלכם, אז בוודאות הם שואבים את האנרגיות שלכם, ומכבים את מי שאתם.

אין שום דבר פסול בלהיות לבד!

זו אחת היכולות העוצמתיות שאדם יכול לסגל לעצמו.

אין שום דבר רע בלהתרכז בעצמכם.

אין שום דבר רע בלהשקיע בעצמכם.

אין שום דבר רע בלקחת את עצמכם ואת החיים שלכם ברצינות.

זה הזמן שלכם להתפתח, לגדול ולפרוץ החוצה, ומה שיפה כאן - זה שזה משפיע גם על הסביבה שלכם, כי כשאתם דואגים לעצמכם, בונים את עצמכם ומחזקים את מי שאתם - אתם יכולים לעזור עם זה לסביבה שלכם.

כשלכם יש אנרגיות טובות, אתם משפיעים על הסביבה.

כשאתם שמחים, אתם משפיעים על הסביבה.

כשאתם מלאים - יש לכם ממה להעניק לסביבה.

יותר מדי אנשים נתקעים במחשבה שהם חייבים מישהו אחר כדי להיות מאושרים.

זה כאילו שהם מרגישים שאם הם לא בזוגיות או שהם לא מוקפים בהמון אנשים, אז הם מרגישים שמשהו חסר להם.

אני מכיר לא מעט אנשים, שמחכים שמישהו יכנס להם לחיים באופן אקראי, "יגלה אותם" - ואז הם יהיו מאושרים והם יתחילו לחיות.

זה בולשיט חברים. חייתי בדמיון הזה לא מעט שנים, ואני אדם שיש לו הרבה מאוד כישרונות להציע.

חיכיתי הרבה שנים שמישהו יגלה רק אחד מהכישרונות שהקב"ה שלח לי - וזה לא קרה.

בדיעבד אני יודע להגיד שהייתי אדם עצלן מאוד שמשקר לעצמו, מתרץ לעצמו ומספר לעצמו סיפורים על למה הוא עצלן - מאמין לבלופים שלו, וחי אותם בפועל.

אם אתם מאלו שמחכים שמישהו יגלה אתכם, אתם נמצאים בבעיה גדולה מאוד, כי אם זה נכון - משמע שהשליטה על החיים שלכם - נמצאת כרגע אצל האדם המדומיין שאתם חושבים שאמור לגלות אתכם.

זה לא יקרה.

אף אחד לא יגלה אתכם, ואף אחד לא יבוא להציל אתכם - גם לא האדם שהכי אוהב אתכם.

זה רק אתם מול עצמכם, ואם לא תדעו לקום עכשיו ולהגיד לעצמכם: "די! נמאס לי לחיות ככה, ואני משנה לעצמי את כל החיים!" – תנחשו מה?

אתם תישארו תקועים באותו המצב שאתם תקועים בו עכשיו - עד היום האחרון שלכם.

תרימו את עצמכם כאן ועכשיו, תתחילו לסלוד ותפתחו אלרגיה לבינוניות – ותתחילו לתפוס מרחק מסביבה שלא מקדמת אתכם לשום מקום.

לתפוס מרחק - זה מראה על כוח.

לבחור להיות לבד - זה מראה על שליטה וכוח.

להציב גבולות – זה מעיד על עצמאות, שליטה וכוח.

לבחור להיות לבד כדי להתמקד ולהשקיע בעצמכם - זה מעיד על אומץ, עצמאות, שליטה וכוח.

אדם שעומד מול המראה ואומר לעצמו:

"אני לוקח את השליטה חזרה לידיים שלי, אני מתרחק מכל מה ומכל מי שעוצר אותי בחיים, ואני יותר לא מוכן להתפשר על חיים בינוניים" – זה אדם חזק, וזה אדם שיצליח בחיים.

שום אדם לא נולד כדי להיות "עוד אופציה" בחיים של מישהו אחר.

אף אחד מכם לא צריך להיות "גיבוי" או "ברירת המחדל" שאליו הולכים כשנגמרו כל האופציות.

אף אחד כאן לא חד פעמי, וזה עניין של בחירה.

הבחירה שלכם ממש ברגע זה.

אם אתם לא מוכנים להיות "האופציה השנייה" - יש לכם את הזכות המלאה לקום וללכת.

משום מה יש תחושה קבועה באוויר, שאנחנו צריכים לרצות אנשים אחרים, וזו אמונה שהושרשה עמוק מאוד אצל הרבה אנשים.

אדם שברוב הזמן שלו הוא עסוק בלנסות לרצות אנשים אחרים, זה אדם ששורף את החיים שלו לריק, והוא חי חיים של מישהו אחר.

אף אחד מכם לא חייב לאף אחד אחר לא את האושר שלו, לא את הזמן שלו, ולא את האנרגיות שלו - ובטח ובטח לא את החיים שלו.

כולנו היינו בסיטואציות האלו: ניסינו לעזור למישהו, לשנות מישהו, לאהוב מישהו ולהשקיע בו את האנרגיות שלנו - עד שהוא יהפוך לגרסה טובה יותר של עצמו, אבל בהרבה מהמקרים זה לא נכון ללכת בדרך הזאת, משלוש סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה: זה מרוקן אותנו ומשאיר אותנו בלי אנרגיות ובלי כוחות לעצמנו.

הסיבה השנייה: אנחנו לא יכולים לשנות מישהו שלא רוצה להשתנות.

הסיבה השלישית: אין שום סיבה שנחיה חיים של מישהו אחר.

זה טוב לעזור לאנשים אחרים, וזו אפילו חובה מוסרית לפי דעתי - אבל ממש לא על חשבון מי שאתם.

התורה אומרת בפירוש: "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), ורבי עקיבא אומר: "חייך קודמים לחיי חברך", מסיבה פשוטה: אם לא תדאג קודם כל לעצמך, לעולם לא תוכל לדאוג למי שלידך.

אז בפעם הבאה כשאתם ממשיכים להשקיע מעצמכם בקשר שבור, או כשאתם מנסים לתקן מישהו שלא כל כך בטוח שהוא רוצה להשתנות, תזכרו שהתוצאה שתתקבל כאן היא שאתם מרוקנים את עצמכם. אתם פשוט מאבדים את עצמכם, ואתם תשכחו את מי שאתם.

אל תאבדו את החיים שלכם בניסיונות לתקן אנשים אחרים.

אל תאבדו את החיים שלכם בניסיונות להיות מה שאחרים רוצים שתהיו - או גרוע מכך - צריכים שתהיו.

זה כמו לנסות למלא חבית בלי תחתית.

אתם נותנים, נותנים, נותנים – ומה שקורה, זה שמצד אחד החבית לא מתמלאת, ומצד שני אתם מתרוקנים.

אל תעשו את זה לעצמכם, כי זה המסלול המהיר ביותר להישאר ריקים.

והנה יש עוד נקודה קטנה של אמת:

אם אתם בוחרים להמשיך לתת לאנשים שלא מעריכים, לא מכבדים ולא מחזירים כלום, בסוף אתם תמצאו את עצמכם עם הרגשה שאתם כביכול עושים הכל נכון, אבל שום דבר לא עובד.

"החיים תקועים" איך שכולם מנסחים את זה.

אז אין דבר כזה "החיים תקועים".

יש אתם תקועים, ואתם תקועים רק בגלל שהזנחתם ולא השקעתם מספיק בעצמכם.

עוד נקודה חשובה מאוד: זה ממש לא אנוכי ולא אגואיסטי לבחור בעצמכם ולהשקיע בעצמכם.

זה טבעי וזה מצוין לשים את עצמכם במקום הראשון, זה בסדר להגיד "לא" לדברים שמרוקנים אתכם, זה בסדר לצאת מקבוצות וואטסאפ (גם משפחתיות) שלא נותנות לכם כלום ורק שואבות מכם אנרגיות ושורפות לכם את הזמן, וזה בסדר גמור לשחרר אנשים שלא יודעים להעריך את מי שאתם באמת.

ככל שתבינו את זה יותר מהר, ככה תתחילו לפנות מקום ולמשוך את האנשים הנכונים לחיים שלכם, כי כשאתם משחררים את מה שכבר לא משרת אתכם - אתם יוצרים מקום למה שכן.

כשאתם משחררים את האנשים השליליים והאנרגיות השליליות, אתם מפנים מקום לאנשים טובים, לאנרגיות חדשות, להזדמנויות ולחוויות חדשות להכנס לחיים שלכם.

אין צורך לכעוס ולעשות דרמות.

אפשר לשחרר עם חיוך.

אפשר לשחרר בכבוד.

אפשר לשחרר באהבה מתוך כוונה טובה לשני הצדדים.

תאחלו בהצלחה ותתחילו להתקדם מבלי לכעוס ומבלי לשמור טינה על העבר, כי כעס רק קושר אתכם חזק יותר לעבר שלכם, ואין סיכוי שתתקדמו בחיים כל עוד אתם סוחבים את המטען הזה על הגב.

לשחרר לא הופך אתכם לאנשים רעים.

זה הופך אתכם לאנשים חכמים וחזקים.

זה הופך אתכם לאנשים בוגרים שיודעים מה הערך שלהם.

זה הופך אתכם לאנשים עם כבוד עצמי, וזה מחזק גם את הביטחון העצמי וברוב המקרים - גם את הדימוי העצמי.

אתם לא צריכים אישור מאף אחד כדי להרגיש טוב עם עצמכם, וכשתבינו את זה והאמונה הזאת תוביל אתכם בחיים, אתם תתחילו למשוך לחיים שלכם את הדברים הנכונים, ואתם תגיעו למצב שבע"ה – אתם כבר לא תסתפקו בפחות ממה שבאמת מגיע לכם.

זה נקרא מודעות עצמית, וכשהמודעות העצמית שלכם חזקה ואתם נמצאים במקום שנוח לכם עם עצמכם מבלי הצורך לקבל אישורים מהסביבה, לאט לאט אתם תתחילו לפתח את השריר שמתגבר על הפחד מדחייה, כי כשאתם מפסיקים לפחד להיות לבד ואתם יודעים מה אתם שווים - אתם שלמים בזכות עצמכם ובזכות מי שאתם.

שחררו את הפחדים.

שחררו את האמונות המגבילות.

שחררו את האנשים, ותתחילו לחיות את החיים שמגיעים לכם.

זה בידיים שלכם.

תקחו את ההחלטה שזהו! שנמאס לכם מהחיים הבינוניים - ואתם משנים לעצמכם את החיים!

מה אנשים חושבים עליכם, זו הבעיה שלהם - לא שלכם.

אבל כשאתם מתחילים לדאוג ממה אנשים יחשבו עליכם, אתם הופכים את זה לבעיה שלכם.

יש כאלו שיגידו שנדפקתם, ששטפו לכם את המוח, שאתם מתרחקים - ויש כאלו שגם יתלוננו. זה בסדר וזה התהליך.

כל אדם שמחליט לשנות לעצמו את החיים, יעבור 3 שלבים (וזה תקף גם למי שחוזר בתשובה בפן הדתי): בשלב הראשון, אתם תשמעו מהסביבה שלכם אמירות כמו: "זהו נדפקת?", "מה קרה לך?", "שטפו לך את המוח" וכדומה.

השלב השני, זה השקט התעשייתי.

הסביבה מתחילה להפנים שזו הדרך שבחרתם, והיא מתחילה להתרגל למצב החדש.

השלב השלישי והאהוב עליי ביותר, הם יתחילו להגיע אליכם כדי לקבל עצות (במקרה של חוזרים בתשובה, יבואו אליכם עם שאלות בהלכה).

הדבר הכי חשוב, הוא שאתם לא צריכים שכולם יבינו ויאמינו בדרך שלכם.

אלו החיים שלכם ואלו החלומות שלכם.

מה שחשוב, זה שאתם תבינו את הערך שלכם, ואתם תאמינו בעצמכם ובדרך.

זה טבעי ונורמלי לחלוטין לשנות, להשתנות ולהתפתח.

הקשרים שהיו לכם פעם אולי התאימו לפעם, ועכשיו זה כבר לא מתאים - וזה בסדר גמור.

זה לא אומר שאתם פחות טובים. זה פשוט אומר שאתם מתקדמים.

ומה יקרה אם אנשים יתחילו לדבר עליכם מאחורי הגב? זה מצוין.

זה אומר שאתם אנשים מעניינים, אבל כך או כך – זו הבעיה שלהם ולא שלכם, וכל עוד אתם לא מתייחסים - זה משאיר את הבעיה אצלם.

זה המסע שלכם, והוא שלכם בלבד.

אתם לא צריכים להסביר אותו לאף אחד.

חוששים שתימצאו את עצמכם לבד? מעולה! אבל ביחד עם זאת, תדעו שלהיות לבד מבחירה – זה ממש לא אומר להיות בודד.

להיות לבד זה ללמוד להרגיש בנוח עם עצמכם.

זה ללמוד לאהוב את מי שאתם, כאן ועכשיו.

זה לא להיות "אגואיסט".

זה ללמוד לשמור על עצמכם, כי אם אתם לא תדאגו לעצמכם, אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילכם.

ועוד נקודה חשובה: תנו לקב"ה להוביל, ותסמכו על התהליך עצמו.

אנחנו לא יכולים לזרז את התהליך, אנחנו לא יכולים להכריח דברים לקרות, ואנחנו לא יכולים לגרום לדברים לקרות בדיוק כמו שאנחנו רוצים, אבל מה שאנחנו כן יכולים לעשות – זה לעשות את המקסימום שלנו – ולסמוך על הקב"ה.

לסמוך על הקב"ה שכשנקבל את ההחלטה לשחרר, ונבחר בעצמנו ובהתפתחות שלנו, הקב"ה יתחיל לסדר דברים לטובתנו מסיבה פשוטה: אנחנו עולים על הדרך למימוש מי שאנחנו באמת. התכלית שלנו.

תמיד תעשו את המקסימום שלכם, והוא יעשה את המקסימום שלו.

נכון שבהתחלה זה לא ייראה בדיוק כמו שאנחנו מדמיינים, אבל תסמכו עליי - מניסיון - זה יסתדר בצורה הטובה ביותר.

אז אני שואל אתכם עכשיו:

מה אתם מחזיקים שתוקע אתכם במקום?

ממה אתם פוחדים לשחרר?

אתם שווים הרבה יותר.

קחו החלטה - וצאו לדרך עכשיו!

תשחררו את המשקל, ותתחילו להתרומם, ודבר אחרון אחרון חביב: תאהבו את עצמכם איך שאתם, ותלמדו להיות לבד.

זה הכוח החזק ביותר שאתם יכולים לסגל לעצמכם, ותזכרו שכשאין מסיחי דעת – ה'לבד' וה'שקט' - אלו המקומות שבהם נמצאים כל הרעיונות הכי גדולים וכל ההמצאות ששינו את פני העולם.

מגיע לכם לחיות חיים עם משמעות, מגיע לכם לחשוף את הכוחות האמיתיים שיש בכם, ומגיע לכם להבין מי אתם – מה התכלית שלכם בעולם – ואיך להוציא אותה לפועל, והדרך לשם מתחילה עכשיו.