האחים של יוסף באו אליו למצרים לשבור אוכל כי חזק הרעב בארץ, ויסף זיהה אותם והם לא זיהו אותו, ואז הוא התחיל להנכר ולהתנכל להם, כולא אותם, מטלטל אותם, מלחיץ אותם ואומר להם שהם מרגלים, ושילחו להביא את האח הקטן שלהם בנימין וכו', ולאחר 3 ימים כשהם יצאו מהכלא – "את האלוהים אני ירא", וא"ש בקטנותי הגדולה מאוד: הרי הכל זה הקב"ה, הוא זה שהחליט שימכרו אותך, הוא זה שהוריד אותך למצרים, הוא זה שהכניס אותך לכלא, הוא זה ששלח את האחים שלך אליך – ומעל הכל – יוסף הוא סמל לאמונה חזקה מאוד בקב"ה, ואם הכל זה הקב"ה, אתה סמל אמונה בקב"ה - ואתה באמת ירא את האלוהים, אז מדוע אתה מתנכל להם? ואני מחזק את השאלה בכך שאומר, שכתוב בפירוש "את האלוהים אני ירא".אלוהים זה מידת הדין, משמע – שאתה מאמין שמה שקרה לך – קרה רק על פי דין והיה צריך לקרות. אז שוב א"ש – מדוע אתה מתנכל להם? "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ" בהמשך לשאלה הקודמת: בנוסף לכך שיוסף הוא סמל האמונה, הרי כתוב שכאב ליוסף לעשות לאחים שלו את מה שהוא עשה להם (התנכל להם) כמו שכתוב "ויבך", וא"ש: הרי אני מסרב להאמין שיוסף עשה זאת מתוך נקמה אישית. אז אם זה כל כך כואב לך עד לרמה שאתה צריך ללכת לצד ולבכות – מדוע אתה עושה זאת, ויתרה מכך – מדוע אתה ממשיך לעשות זאת?